תזונה לאוטיזם

תזונה לשיפור חיי הילד על ספקטרום האוטיזם - תכנית GAPS 


כהורים לילד או ילדה שאובחנו כלוקים בהפרעה על ספקטרום האוטיסזם, אתם בוודאי מחפשים מוצא למצבו של הילד, את הטיפול הטוב ביותר ואת המטפל הטוב ביותר שיוציאו את הילד מעולמו הסגור ויחזירו אותו להיות ילד רגיל, ככל הילדים.


בחיפוש בגוגל תמצאו אין ספור טיפולים, החל בטיפולים פארא-רפואיים של מערכת הבריאות הכוללים טיפול פסיכולוגי, טיפול באמצעות ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, טיפול התנהגותי (ABA) וכן הרבה סוגים של טיפולים אלטרנטיביים כמו נוירופידבק, הומיאופתיה, רכיבה על סוסים, טיפול בהבעה ויצירה, ועוד.


המשותף לכל הטיפולים, הפרא-רפואיים והאלטרנטיביים כאחד הוא בכך שהם יוצאים מתוך הנחה שמרגע שהילד אובחן כאוטיסט עלינו לנסות וללמד אותו להתחבר לעולמנו ולתפקד בו ואין סיכוי להיטיב את מצבו או להחזיר את הגלגל אחורה ולמחוק את ההבחנה. עלינו לחדור לעולמו של הילד, לכוון ולחנך אותו לאט לאט בתקווה שהוא יצליח להתגבר על קשיי התפקוד המשמעותיים שנוצרו אצלו ויתקדם מספיק כדי שיוכל לתפקד. חשיבות הטיפול הזה עצומה וילדים אכן מוצאים בו תועלת רבה, אך טיפולים אלו אינם משנים את המקור התזונתי של הבעיה.


המערכת הרפואית מצאה באין ספור מחקרים מצאה שאצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי יש מחסורים תזונתיים רבים מחד (כמו אבץ, B12, B6, ויטמינים מסיסי שומן ועוד) וגם הבדל משמעותי בהרכב חיידקי המעי מאידך. למרות זאת, כשהבדיקות הרגילות לא מוצאות כלום, הטיפול מתרכז בטיפולים הפרא רפואיים שמניתי למעלה.


הטבה באוטיזם בעזרת תזונה?


תכנית GAPS היא תכנית מסוג אחר לטיפול בילדים על הספקטרום האוטיסטי. היא אינה מטפלת כלל בהתנהגות הילד או בהתפתחות השפה אלא מביאה להקלה בתופעות האוטיסטיות על ידי טיפול מקיף הכולל דה-טוקסיפיקציה, איזון מחדש של מערכת העיכול וחיידקי המעי, ואיתה איזון של המערכת העצבית, המערכת החיסונית, התגובות, ההתנהגות, השפה וכל שאר הסימפטומים הידועים כסימפטומים אוטיסטיים.


למרות שהתפיסה הזו, שמערכת העיכול משפיעה על ההתנהגות כבר מחלחלת בציבור, עדיין יש לכם תהיות. כמה שאלות בוודאי מתעוררות בהקשר למה שכתבתי כאן:

 


1. אוטיזם ומערכת העיכול – מה הקשר?


הקשר בין מצבה של מערכת העיכול ותפקוד המח ידוע כבר אלפי שנים, אם נתחיל בהיפוקרטס Hippocrates)), אבי הרפואה שאמר כבר במאה החמישית לפני הספירה ש"כל המחלות מתחילות במערכת העיכול". ואז, במאה ה-18, פסיכיאטר בשם פיליפ פינל (Phillipe Pinel) שעבד לאורך שנים רבות עם מאות חולי נפש הגיע לתובנה מסוימת. הוא קבע ב-1807: "המיקום הראשוני בו יושבת חוסר השפיות הוא בדרך כלל באיזור הקיבה והמעי." ככל שאנו לומדים יותר וחוקרים יותר אנחנו רואים עד כמה הם צדקו בתובנות אלו.

באמצע כתיבת שורות אלו נתקלתי במאמר חדש בעתון הארץ. הנה הכותרת:

 

 haaretz gut-brain

 לחצו כאן למאמר המלא


 ומאמר נוסף ב- Scientific American - לחצו על התמונה לקריאת המאמר

neuroscience_of_the_gut








ספר חשוב ביותר, גדוש בקישורים מדעיים, ספרה של דר' נטשה קמפבל מק'ברייד
((Dr. Natasha Campbell Mc.Bride – Gut and Psychology Syndrome ) עוסק בתשובה לשאלה הזו. מומלץ ביותר לקרוא אותו להרחבת הידע ולהבנה של "מה הקשר".

ציטוט מהספר, בקצרה:

"בעיות במערכת העיכול הן חלק מרכזי ב"סינדרום מערכת העיכול ופסיכולוגיה (Gut and Psychology (Syndrome, GAPS. כשמסתכלים על מערכת העיכול, אנו צריכים לדעת מי חי שם, מה הם עושים שם ומה מתחזק את מערכת העיכול, אנו צריכים להסתכל על הפלורה (מיקרוביום, מערכת הבקטריות) של מערכת העיכול. זוהי תערובת מאד, מאד גדולה של מאות עד אלפי סוגי בקטריות החיות במערכת העיכול של ילדים ומבוגרים. אצל מבוגר משקל הבקטריות יכול להגיע ל-2-3 ק"ג ומספרן הוא פי 10 ממספר כל תאי הגוף. זהו עולם מאד מאורגן בדרכו, ובמצב של מעי בריא צריך להיות נשלט בידי מינים מסוימים של בקטריה, הנחשבים למיטיבים עם בריאותנו, אלו הם "החיידקים הטובים". 


מה שקורה עם ילדים ומבוגרים הלוקים בסינדרום זה, Gut and Psychology Syndrome-GAPS, הוא שהם מפתחים פלורה (מערכת חיידקית) מאד לא טובה במערכת העיכול, אשר בראש ובראשונה יוצרת בעיות במערכת העיכול עצמה. היא יוצרת בעיות שמתבטאות בדלקת ובעקבות זאת נוצרים סימפטומים נוספים כמו נפיחות, כאבי בטן, גזים, יציאות לא תקינות, ריפלוקס ועוד. במקביל נוצרת פגיעה ברירית המעי ואיתה הפרעה בעיכול ובספיגה של מזון. כך קורה שילדים אינם ניזונים באמת מהמזון שהם אוכלים, ונוצרים אצלם חסרים תזונתיים. זה לא נגמר כאן. מצב זה של אוכל לא מעוכל המגיע למעי הגס מזין את המסה העצומה של חיידקי המעיים הצורכת אותו ונוצרים תוצרים רעילים ותמיסות רעילות הנובעים מהמטבוליזם של החיידקים עצמם. ישנם מאות רבות של רעלים ורעלנים הנוצרים בדרך זו, על ידי המיקרובים במעי, ורובם נספגים דרך רירית המעי ומגיעים אל הדם ומפוזרים משם אל כל הגוף, וגם אל המח. 


כשאנו מדברים על קיצוניות בבעיות התפתחות ולמידה, מה שקורה באוטיזם, הוא, שהמח נעשה עמוס ברעילות, בדרך כלל בשנה השנייה לחיים. זה קורה בתזמון הזה כיוון שרוב הנשים מיניקות היום, וההנקה מעניקה הגנה מסוימת למערכת העיכול של התינוק, אך כשההנקה מסתיימת, מסתיימת גם ההגנה. זה מלווה בהתפרצות גדולה של פלורה פתוגנית, פטריות ווירוסים במערכת העיכול. הם מתחילים לייצר רעילות החודרת למערכת הדם ומגיעה גם למח. נוצר מצב בו רעלים אלו מפריעים למח להגיב כשורה ולהתפתח. 


השנה השנייה לחיים היא חשובה להתפתחות כלים תקשורתיים, משחק והתנהגות חברתית בילדים. זה מתפתח דרך איברי החישה – עיניים, אוזניים ואיברים נוספים האוספים מידע מהסביבה, מידע אותו יש לעבד במח. כתוצאה מהעיבוד המוחי הילד למד איך לדבר, איך להבין שפה, לסגל כישורים חברתיים וכו'. כשיש כל כך הרבה רעלים המסרים אינם עוברים כיאות, נוצר 'רעש' במוחו של הילד והוא אינו מצליח להבין כלום. כך מתפתחת תופעה של אוטיזם. 


כשהמצב לא מאד חמור והרעילות היא נמוכה יותר יכולים להיות סימפטומים בודדים כמו היפראקטיביות או דיסלקציה. כשהילדים גדלים הרעילות אינה נעלמת מעצמה, אלא אם היא מטופלת. ילדים אלו עשויים להיות יותר חשופים מאחרים לאלימות ולסמים. חשיפה שלהם לקנביס, למשל, עלולה לגרום לסכיזופרניה, לדיכאון, להפרעה בי-פולרית ועוד, כיוון שהם פגיעים יותר. ד"ר נטשה מספרת שכשהיא פוגשת אותם בקליניקה היא יכולה לראות שהם עם בעיות ארוכות שנים במערכת העיכול, שהם בעצם אוכלוסייה עם GAPS? " דר' נטשה קמפבל מק'ברייד, מתוך האתר gaps.me, באישור.



2. האם דיאטה יכולה לרפא את מערכת העיכול? יש הוכחות?


מחקרים שונים מצאו שדיאטה יכולה להיות בעלת משמעות גבוהה, כמעט כמו לסטראואידים בריפוי דלקות קשות במערכת העיכול. מחקר על דיאטת SCD (שהיא דומה ל - GAPS) מצא שהיא אכן מביאה לשינוי בפלורת המעיים ויצירת איזון חדש של חיידקים במעיים. אנחנו, כמשפחה חווינו את העוצמה החיובית הגדולה של הדיאטה במחלת מעי דלקתית וב-IBS. מחקר חדש מינואר 2017 מצא שבעזרת הדיאטה אפשר להגיע לרמיסיה ממחלת מעי דלקתית. עד כדי כך עוצמתית התכנית. 


3. נניח שאכן נרפא את מערכת העיכול. למה שזה ישפיע על המח?


בעקבות העלייה העצומה בשכיחות האוטיזם נעשו בשנים האחרונות הרבה מאד מחקרים על הקשר בין אוטיזם ומצב מערכת העיכול, בין אוטיזם ומרכיבים תזונתיים שונים, בין אוטיזם לכושר הרחקת הרעלים מהגוף ונעשו גם לא מעט ניסויים התערבותיים. אם תסרקו את המחקרים המדעיים משבע השנים האחרונות תראו עד כמה המחקרים מתמקדים היום בדיוק בקשר הזה - מח, מערכת עצבים - מערכת עיכול - מקרוביום (מערכת המיקרובים) של המעי. אולי זה גם המקום להזכיר את הספר החדש "תחושת בטן" של גוליה אנדרס, שעוסק בענין זה. 

חלק מהממצאים המחקריים
1. ישנם חסרים תזונתיים משמעותיים בילדים על הספקטרום האוטיסטי
2. מערכת חיידקי המעיים (מיקרוביום) של ילדים על הספקטרום האוטיסטי שונה מזו של ילדים אחרים. 
3. תהליך המתילציה פגום בילדים על הספקטרום האוטיסטי(מראה על חסרים תזונתיים)
4. קיימים שינויים בעבירות דופן המעי אצל על הספקטרום האוטיסטי
5. קיים קשר בין אלרגיות למזון ואוטיזם
6. פרוביוטיקה מועילה לאוטיזם בעכברי מעבדה. 
7. מתן מזונות פרוביוטיים מועילה לבריאות הנפש
8. טיפול תזונתי בחומצות שומן מועיל לשיפור אוטיזם. 
9. דיאטת SCD הביאה לשינוי בפלורה של המעיים
10. המגזין Pediatrics המליץ לטפל באוטיזם באמצעות מערכת העיכול. 
11. המגזין Pediatrics המליץ על טיפול פרוביוטי כטיפול באוטיזם.


קצרה היריעה מלתאר את אין ספור המחקרים הנקשרים לנושא זה.

מיפוי הגנום לא הביא לפריצת דרך בעניין האוטיזם ולמרות שמחקר גנטי ממשיך, יש מחקר רב בעניין המקרוביום והשפעתו על שאר מערכות הגוף. מהתבוננות כוללת על כל המחקרים נראה שמדובר בהשפעה הדדית מאד מורכבת בין מערכת העיכול ומערכת הפינוי, בין מערכת העיכול ומרכיבים התנהגותיים ונפשיים הקשורים לתפקוד המח, ושתופעה זו אינה יכולה להיפתר על ידי מרכיב תזונתי זה או אחר. זוהי הסיבה לכך שמחקרים על תוספים תזונתיים שונים לא הצליחו להראות השפעות משמעותיות לאורך זמן. גם דיאטות הנמנעות מחלב ומגלוטן הראו השפעות קצרות טווח וחלקיות בחלק מהאוכלוסייה בלבד.


לפיכך,

דרושה התבוננות-על כוללת על מצב מערכת העיכול של המטופל במדדים הבאים: 
• פלורת המעיים – בריאה ופתוגנית
• על רעלים ורעלנים שמגיעים מתוך הגוף, וכאלו המגיעים מהסביבה (אנדוטוקסינים ואקסוטוקסינים). 
• המצאות טפילים
• מצב העיכול והספיגה
• הזנה מיטבית בכל הנוטריינטים הדרושים לילדים מתפתחים
לאחר שהושגו מטרות אלו, יש צורך בכתיבת מתווה המצליח להוביל את ההורים ואת הילד בדרך פשוטה ומתוכננת שתוצאותיה מבוקרות וידועות מראש, בדרך להטבה.


מתווה זה הוא דיאטת GAPS, שנבנתה על ידי דר' נטשה קמפבל מק'ברייד, מקימברידג', אנגליה.


אנחנו מלווים ילדים ומשפחותיהם בדיאטת GAPS


 

 

4. למה תזונה ולא מתן תוספים כמו אבץ, B6 וכדומה?

גוף האדם יודע להפיק את מרכיבי המזון הדרושים לו מאוכל. זהו.

גוף האדם מסוגל להתנקות ולפנות רעלים אם יש לו את מרכיבי המזון הדרושים. זהו.

עד כאן יש בוודאי הסכמה. אך מהו מזון בריא? על זה אין הסכמה ואת זה נלמד אתכם ב-GAPS. אנחנו חושבים שמתן מזון מרוכז ונקי היא הדרך הטובה ביותר להבראה. רק מזון כזה ישקם את כל המערכות של הילד מהיסוד. אני מבינה שכהורים קשה לכם מאד לשנות את האוכל של הילד, במיוחד עם צמצום המזונות הקיצוני שילד על הספקטרום האוטיסטי נוהג לעשות. זה באמת לא פשוט ולכן הורים נוקטים באסטרטגיות חלקיות כמו "בלי גלוטן" או "בלי חלב" או FODMAP או מתן תוספים. לפעמים יש הטבה חלקית עם האסטרטגיות האלו, נכון. רק שההטבה נפסקת די מהר וההתקדמות מפסיקה. וגם, הרבה פעמים מערכת העיכול של הילד פגועה והתוספים לא מתפרקים ולא נספגים כמו שצריך וגם יוצרים תופעות לוואי. הדרך היחידה לטיפול מקיף היא GAPS, כמובן בלווי פסיכולוגי או ABA, או כל מה שיש צורך, כדי שהילדים יסגרו את הפער שנוצר בינם לבין בני גילם. אנחנו נלווה אתכם בשינוי התזונתי הדרוש ותוכלו להיות נדהמים מקצב ההתקדמות של ילדכם.



 

דר' נטשה קמפבל מק'ברייד היא נוירולוגית ותזונאית שבנה אובחן באוטיזם בגיל 3, ומאז היא החלה במשימתה לריפוי בנה. בקליניקה שלה, אליה הגיעו ילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי, היא שמה לב שלחלק גדול מאד מהילדים יש גם בעיות של מערכת העיכול. בהמשך, כשנפתרו בעיות מערכת העיכול של הילדים היא שמה לב לכך שהיתה אצל הילדים גם הקלה משמעותית בסימפטומים האוטיסטיים, עד כדי ריפוי. לאוכלוסייה הזו, שלה תופעות נוירולוגיות, פסיכולוגיות, התנהגותיות והתפתחותיות היא קראה סינדרום מערכת העיכול ופסיכולוגיה – Gut and Psychology Syndrome ובהמשך השתרש הכינוי GAPS.


בכנס Defeat Autism Now בשנת 2010 התכנית התזונתית של GAPS/SCD נבחרה כתכנית הלא תרופתית מס' 1 לטיפול בילדים אוטיסטיים. 


בכדי להרחיב את הידע אני ממליצה בחום לקרוא את המאמר של דר' נטשה קמפבל מק'ברייד בלינק זה.

---------------------------------------------------------------------------------------------


מקורות

(Dr. Natasha Campbell Mc.Bride – Gut and Psychology Syndrome

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4153036

http://ajcn.nutrition.org/content/80/6/1611.short

Horvath K, Papadimitriou JC, Rabsztyn A et al. Gastrointestinal abnormalities in children with autism. Journal of Pediatrics 1999; 135: 559-563.

Kawashima H, Takayuki M, Kashiwagi Y et al. Detection and sequencing of measles virus from peripheral blood mononuclear cells from patients with inflammatory bowel disease and autism. Digestive Diseases and Sciences. 2000;45:723-729.

Kirjavainen PV, Apostolov E, Salminen SS, Isolauri E 1999.New aspects of probiotics - a novel approach in the management of food allergy. (Review)(59refs).Allergy. 54(9):909-15, 1999 Sep.

 

 Gastrointestinal dysfunction in autism spectrum disorder: the role of the mitochondria and the enteric microbiome

Richard E. Frye1,2*, Shannon Rose1,2, John Slattery1,2 and Derrick F. MacFabe3

http://goo.gl/qoX1qS - Autism’s Gut-Brain Connection

 

The Gut Microbiome: A New Frontier in Autism Research

 

  http://goo.gl/e4Gd4t   Jennifer G. Mulle,1,4 William G. Sharp,2,3 and Joseph F. Cubells4,5

 

 http://www.the-scientist.com/?articles.view/articleNo/38576/title/Gut-Microbes-and-Autism/Gut Microbes and Autism

Krasnogolovez VN. Colonic disbacteriosis - M.: Medicina, 1989 (Russian).

McCandless J. Children with starving brains. 2003. ISBN 1-883647-10-X.
http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0076993
http://pediatrics.aappublications.org/content/130/Supplement_2/S160.full
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20683204
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12010627
Richardson AJ. Clinical trials of fatty acid treatment in ADHD, dyslexia, dyspraxia and the autistic spectrum. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 2004 Apr;70(4):383-90.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8869369
http://www.caltech.edu/content/probiotic-therapy-alleviates-autism-behaviors-mice
http://www.jphysiolanthropol.com/content/pdf/1880-6805-33-2.pdf

 


  

    כן, אני רוצה להפגש עם מטפל מורשה                           אני רוצה לדעת עוד

 

יצירת קשר
/>