איך חיים עם מחלת צליאק

מחלת צליאק מכבידה מאד על אנשים הלוקים בה ובמיוחד על ילדים. מזונות עתירי גלוטן נמצאים בכל מקום וקשה מאד להמנע מהם. 

האוכלוסיה החולה בצליאק מגוונת וכך מגוונת רמת הרגישות לגלוטן. יש כאלה שיושפעו קשות ממגע קל במישהו שאכל גלוטן ויש כאלה שהם פחות רגישים וחייהם קלים יותר.

אלו ואלו עשויים למצוא עזרה רבה בתכניות תזונתיות חסרות דגנים. תכניות אלו מאפשרות למערכת העיכול לנוח ולהרפא וגם נותנות אלטרנטיבות למזונות מוכרים, עתירי גלוטן. חשוב לי להזכיר כאן שאצל הרבה אנשים המנעות מגלוטן בלבד אינה מועילה מספיק, ואנשים עם צליאק לא תמיד מוצאים הקלה מסימפטומים על ידי אכילת מוצרים תחליפיים, מתועשים, ללא גלוטן. ידוע שאיכות חייהם ואורך חייהם נפגעים באופן משמעותי. 

תכנית ה-GAPS מבוססת ונובעת מ"דיאטת הפחמימות המיוחדות", הקרויה גם SCD, שנהגתה על ידי אליין גוטשל, שגם היא התבססה על עבודתה קודמת, ארוכת השנים של זוג רופאים בשם האס שעבדו בשנות ה-50 בארה"ב. דיאטת הפחמימות המיוחדות נבנתה במיוחד עבור חולים במערכת העיכול, החל בצליאק (האס) וסיסטיק פיברוזיס וכלה בקוליטיס ובקרוהן. זוהי התכנית הנפוצה ביותר לחולים במערכת העיכול, כשאלפי אנשים סביב העולם נוקטים בה בכדי להקל ואף לרפא את מחלתם.

GAPS  היא גרסה משודרגת, יותר מפורטת ויותר מובנית של תכניות אלו.

ובכן, יש אין ספור עדויות של אנשים שחייהם קלים יותר בעקבות יישום של תכניות אלו.

בנוסף, מצטרף ידע תזונתי עדכני רב כגון מחקרים חדשים מצאו קשר משמעותי בין צליאק לבין מחסור בויטמין C .

ומחקר אחר, מאיטליה, מצא שחלק מאוכלוסיית הצליאק יכולה לצרוך לחם ביתי הקרוי לחם שאור. תוכלו לראות את הסיפור הזה כאן. אלו רק דוגמאות מעטות ממידע שלרוב לא תמצאו אצל הרופא, ממנו תקבלו רק המלצה להתרחק מגלוטן.

לכן, מומלץ להיעזר בנטרופת או בתכנית GAPS לעזרה למחלת צליאק.