עדויות של הורים

שירי, אמא למתבגר עם אוטיזם

אוקטובר 2017
___________________________________________________________________

 

אתחיל מהערב ואז אפרט.

הבן בשעת ערב מוקדמת יושב במחשב ולפתע פתאום נדם האינטרנט. הסתכלתי אצלי בטלפןן וגם לי לא היה.
עליתי אליו לחדר והבן אמר "יש תקלה, אין גוגל".
אמרתי לו  "אז מה עושים"?
אמר "אנסה לכבות ולהדליק".
בינתים עשיתי ריסט לראוטר וזה לא עזר. עליתי לחדר ואמרתי לו שזו כנראה תקלה אזורית.
הבן שאל אם אפשר לקבל את הטלפון שלי עד שזה יסתדר ( יגלוש לא על ויפי).

עד פה זה נשמע נורמלי לילד רגיל אבל לא לילד שלי ולא לילד עם אוטיזם.

עכשיו קחו את אותה סיטואציה ותחזירו את הזמן לאחור, לחודש וחצי לפני. 

תוך חמש שניות כל הדברים שבחדר מושלכים על הרצפה, שבירת העכבר של המחשב ועל הדרך נשבר החלון, המקלדת ועוד.
תוסיפו לזה נשיכות עד זוב דם ועל הדרך מכה או שתיים למי שעומד מולו.
תוסיפו גם צרחות בעיטות וכל זה יוצא מבחור בן 14 וחצי, גובה 185 סמ. בקיצור לא סימפטי.

עכשיו קצת היסטוריה -

הבן אובחן לפני 13 שנה בתפקוד גבוה. עברנו כל טיפול, אבל באמת כל טיפול (חוץ מתא לחץ) - הומאופטיה, פרחי בך, דיאטה ללא גלוטן וללא קזאין, נתנו תוספים, עשינו קרניוסקראל, נוירופידבק ובטח שכחתי עוד כמה. אפילו על קנאביס אפשר לסמן וי (עדין לוקח). בקיצור, אם היתי לוקחת את כל הכסף שהוצאנו על חיפוש עזרה בשבילו יכולתי להיות מליונרית. הבטחות על גבי הבטחות של מטפלים שחושבים שהם אלוהים ואני רצה אחרי הדבר הבא בשאיפה שזה מה שיקדם את בני ויוציא אותו מהחרדות המחורבנות האלו שתוקעות אותו ועוצרות אותו מלהתפתח. שלא לדבר על רשימת הפסיכאטרים שעברנו, שדאגו לדחוף לו מגיל 4 תרופות פסיכיאטריות.

בקיצור עברנו באמת fברת דרך ארוכה ומתישה עם שילוב מלא שרק הרע את המצב.

כבר שנה אני שומעת על הגאפס וזה יושב לי במגירה עמוק במוח.

לאט לאט קיבלתי אומץ והחלטתי, יוצאים לדרך. מה שנתן לי את הדחיפה האמיתית זה הבדיקות המקיפות שעשינו - דם, רגישות למזון וצואה ששם קיבלתי את הבום האמיתי. המצב היה מזעזע. אין חידק שהוא לא קיבל, את כל הקללות האפשריות.

ביום שקיבלתי את הבדיקות לקחתי את כל הדברים האסורים בגאפס, הכנסתי לארון עם מנעול והחבאתי את המפתח עם הוראה לבני הבית האחרים שמי שרוצה משהו פותח, סוגר ומחזיר מפתח. התארגנתי עם מוצרי המזון והתחלנו את הדרך.

עכשיו, תבינו שמדובר בנער מתבגר שמסוגל לטרוף מגש פיצה לבד. לכי תסבירי לו שמעכשיו אין פיצה, בורקס, חטיפים, שוקולד ועוד. בקיצור שבוע ראשון לא פשוט.

דבר ראשון ששמתי לב בשבועיים הראשונים שהמאנצ'ס נעלם. אין את תופעת פתיחה וסגירת המקרר 50 פעם ביום. משהו נרגע. הצואה פחות מסריחה. ויש שקט בבית. נהיה רגוע, לא מתרגז בבקרים מכל פיפס קטן אפשר להתחיל קצת לנשום בבית ולא להתהלך על קצות אצבעות. בהתחלה גם עייף מאד. אבל עדיין מתוסכל מכך שלא יכול לאכול דברים שאוהב. אחרי שבועיים הוספנו את התוספים, ופה באה תוספת של רוגע, תקשורת, רצון ליצור קשר עם בני הבית, לא להפוך עולמות אם משהו מתקלקל. הנשיכות פסקו, הידים המצולקות הפסיקו לדמם. החרדות, החרדות האיומות האלו והטרוף נפסק. והיום בדיוק היום אנו חוגגים חודש שלם של רוגע מתמשך ללא שום התפרצות.

כבר חודש וחצי בגאפס ועוד הדרך ארוכה אבל וואלק יש תקוה יש תוצאות.
אף טיפול אבל אף טיפול או תרופה לא הביא לחודש שלם של רגיעה.

ופה אי רייס מי קייס. מקווה לעוד הרבה חודשים של שקט ושלווה.

לילה טוב והלוואי שהפוסט הזה יתן כח להורים שמהססים להתחיל.

 

יעל פרל

 אוקטובר 2017
___________________________________________________________________

ילד בן 4

השעה 5:40 בבוקר ועופר עדיין ישן.
זה הלילה החמישי שהוא ישן 8 שעות רצוף בלי התעוררויות סוערות. בלי התעוררויות בכלל. מלבד אלו שלי כי הורגלתי להתעורר בפתאומיות כמה פעמים מזה חודשים רבים, רק כדי לראות שהוא עדיין ישן.
זה לא רק GAPS , אלו לא רק התוספים .
אלו ההכוונות והדיוקים שאביבה, יחד איתי, חשבנו עליהם (טוב, היא חשבה עליהם קודם ואני הסכמתי ליישם (: ).

פעמים רבות, מדברים שאני קוראת על ילדים אחרים, נדרשות בדיקות מורכבות (ויקרות), טיפולים ו/או תרופות ייחודיות .
במקרה הפרטי שלנו, תמיד ידעתי שנדרשים כיוונונים עדינים על מנת להתחיל לצעוד בנתיב מותאם ונכון עבור הילד שלי.

לומר שאנו בתחילת הדרך זה אנדר סטייטמנד .

כל יום הוא תחילת הדרך. כל יום אנחנו יוצאים אליה מחדש.

מתמודדים עם מהמורות שלא היו שם קודם וגם נהנים מהנוף החדש שנגלה מולנו ונפעמים.

זה הלילה החמישי ברציפות שהילד שלי ישן 8 שעות רצוף בלי להתעורר אפילו פעם אחת.

אביבה יקרה , מעולם לא הבטחת לנו הרים וגבעות. מעולם לא התנשאת בידע שעמלת להשכיל בו , מעולם לא התיימרת להכריז שאת יודעת כל פתרון לכל בעיה.
את צועדת יחד איתנו ועל כך מגיעה לך התודה ❤

אני לא חסידה של פסטיביות הכפופה לתאריכים בלוח השנה. השימוש בו הוא עבורי עניין פרקטי בלבד. יחד עם זאת הסתיימה לה השנה הראשונה מאז עופר אובחן באוטיזם. ומאמא מודאגת, טרודה ומלאת חששות, אני עדיין מודאגת,טרודה וחוששת (: אבל הרבה הרבה הרבה פחות.

אני מאחלת לנו, לי, לך ולכל האמהות (והאבות (-: ) בקבוצה הזו, שהשנה נמשיך ללמוד וליישם את תכנית GAPS עבור ילדינו ונזכה כולנו להצלחות רבות .

תודה


רקפת קומפורטי רוזן

 ינואר 2018

___________________________________________________________________

 

 התחלתי לפני חודש וקצת את הדיאטה Gaps ואנחנו מלווים על ידי אביבה אברון. אני עדיין מדשדשת, אבל מה שבטוח שהרעיון של המרקים מצליח לי, רציתי לשתף שיש כבר שינוי לטובה עם הילדים שלי...

2 הבנים שלי מטופלים באופן שבועי גם לפני הדיאטה והמצב בבית היה שהבן הקטן שלי בן 3.8, יואב, מצץ אצבע רוב היום ונישנש פיתקית בחולצה, כשרצה לדבר יצא לו "תתתתתתתתההההה" לא היו מילים ברורות, והוא לא הצליח להביע את עצמו, ואז התכנס בתוך עצמו.
הבן הגדול שלי בן 7.7, לומד בכיתה ב' תקשורתית ולא מעוניין ומתקשה ללמוד בכיתה גדולה בגלל חרדות.
בנוסף בגלל שיואב שקט, אלון תפס נפח בבית ולא השאיר ליואב מקום.

השינוי הוא שיואב שמאוד התקשה לדבר, ממש מדבר, שזה מדהים, הוא יותר נוכח, וגם שר שירים (במיוחד שירי חנוכה, ושירים על גמילה מחיתולים הוא גם מדקלם קטעים מסרטים),
אומר מה הוא רוצה..."עומד על שלו" אומר משפטים כמו "עכשיו אני", "תורי" "לא אתה.. אני" ומספר לי שאח שלו מחטיף לו, בניגוד ממה שהיה לפני שהוא פשוט מצץ אצבע בכל פעם שמשהו קרה.

והבן הגדול שלי (בן 7.7) מאוד מתאמץ לא לאכול שטויות, אבל אנחנו עוד לא הצלחנו להיגמל, הוא אוכל הרבה יותר עוף ובשר, וגם אצלו יש שינוי, שלשום קיבלתי טלפון מהמורה שלו שסיפרה לי שהוא קיבל ביטחון ועכשיו הם רוצים לשלב אותו בעוד שיעור בכיתה הגדולה, היא גם ציינה שממש רואים שאני יושבת איתו על שיעורי בית בבית, למרות... שבכלל לא ישבתי איתו על כלום...

תודה GAPS, תודה אביבה

 

 Shira Geva Daniels

7 באוגוסט 2018

______________________________________________________________________

 

*** פוסט שפרסמתי אצלי בפייסבוק ומשתפת גם כאן. מקווה שזה ייתן השראה למצטרפות/ים החדשות/ים לקבוצה הכי מבריאה בפייס ***

ואז זה קרה... הוא ביקש לעלות על טירה מתנפחת.

הילד שלי, שמפחד פחת מצמית מרעשים בלתי מוסברים וממנועים חזקים, שאינו יציב ומאבד שיווי משקל בקלות, שלא מעוניין ואף נרתע מחברת ילדים אחרים, שבורח ממתנפחים, שואבי אבק ומייבשי ידיים, ביקש ממני לעלות על טירה מתנפחת. והוא עלה ושיחק עם עוד ילדה ונהנה ולא רצה ללכת הביתה. והערב, אני לא יודעת איך, הוא הצליח לגרום לאחותו הקטנה להפסיק לבכות ולשחק איתו.

הגענו, קצת באיחור, לשלב ה'למה? איך? מה זה?' וגם 'אבל לא התכוונתי אמא'. 
אנחנו חווים משחק דמיוני, שיתוף של חוויות מהגן, סיפורים על חברים ומה עשה איתם, גמישות מחשבתית ויכולת להתמודד עם שינויים ואף ליזום פתרונות אפשריים.

הבן המקסים שלנו, עם אוטיזם בתפקוד גבוה, מתנהג יותר ויותר כמו ילד בלי אוטיזם. המערבולת התהפכה ועכשיו שואבת כלפי מעלה והבן שלנו מדביק את הפער עם חבריו.

איך הגענו לכאן?
GAPS 
(גגלו. יש מידע מצויין בעברית וקהילות פייסבוק מעולות. יש גם מנחת גאפס נהדרת בארץ שעוזרת למשפחות רבות Aviva Evron)
מי תומך בנו ועד לשינוי? 
המשפחות הנהדרות שלנו, חברות.ים, הגן וכל מי שבא במגע איתנו.
המסע שלנו עוד לא הושלם אבל אנחנו בדרך הבטוחה למעלה.

אני רוצה לצעוק על זה מעל גגות העיר אבל אני חיה בכפר ונראה לי שפייסבוק היא פלטפורמה יעילה יותר להפצת המסר שלי.

אז אם אתם מתמודדים עם אוטיזם, ליקויי למידה, דילקסיה, דיספרקציה, מחלות נפשיות (מסויימות), מחלות אוטואימוניות, אלרגיות (כן, גם צליאק ואלרגיות למוצרי חלב)... תעשו לעצמכם טובה ותבדקו את האפשרות של מעבר לתזונה מבריאה. תתנו לזה חודש - חודשיים (תמיד אפשר להפסיק). אין מה להפסיד ויש המון מה להרוויח.

גילוי נאות: שירה ובנה אינם מטפלים שלי ואת רוב הדרך הם עשו לבד, ללא לווי. 

 

 בעילום שם - אמא לילד עם אוטיזם, בן 3

 __________________________________________________________________________________

הי אביבה,

זהו!!!! פשוט חייבת כבר לרשום ולהעביר אלייך הכול.

אני כל יום בשוק מחדש, הילד שלי הוא לא אותו ילד, השיפור כל כך גדול!!

הוא מתעניין הרבה יותר, בגן התגובות של המטפלות הן - מה עשית לילד??

רוקד עם ילדים בגן כשלא היה מוכן בעבר אפילו לתת יד, וגם בבריכה מושיט יד לילדים.

****
הילד היה עד בערך גיל שנה ילד תקשורתי , מגיב לסביבה וחייכן מאד. קצת לקראת גיל שנה וחצי התחלתי לשים לב שהוא חסר סבלנות, היפראקטיבי, חסר שקט ולא מווסת. לכל זה התלווה עיכוב שפתי - לא מדבר כלל עם ממש קצת הברות.

הוא סבל מאד מדלקות אזניים ומחלות מרובות בשנתו השנייה, הכוללות המון אנטיביוטיקה,כולל אשפוז וקבלת אנטיביוטיקה לווריד במשך שבוע.

מאז גיל שנה היו לו יציאות שלשוליות  5-6 פעמים ביום, לא ראינו אצלו אף פעם יציאות מוצקות ומידי פעם גם הופיעו פצעונים על כל הגוף. לא ממש נמצא פתרון למצב על ידי הרופאים, והיינו אצל הרבה רופאים. נאמר לנו שזו אסטמה של העור ובקשר

לשלשולים נאמר לנו שבטח הילד אלרגי למשהו. קיבל משחות עם סטרואידים עבור העור אך הן לא כל כך עזרו. 

בגיל 2.3 אובחן על הרצף. 

התחלתי לחקור את נושא התזונה והבנתי שהכול קשור לשם...

הגענו לאביבה וקיבלנו הדרכה על תכנית GAPS, על הדרך "לצאת מהשלשולים" וכל מה שנלווה לכך. אביבה מלווה אותנו בכל ועוזרת בכל שאלה שעולה בחדווה וברצון טוב, ואנחנו מרגישים בידיים טובות!! הורדנו מוצרי חלב מיד והתחלנו להיצמד לדיאטה 

והניסים החלו להגיע!!!

השלשולים הפסיקו תוך מס' ימים - זה היה ממש כמו פלא!!

אנחנו כבר חודשיים וחצי עם הדיאטה (עדיין לא באופן מלא כי הילד אוכל מעט גלוטן בגן כי לא היה ניתן להכניס עבורו אוכל מהבית).

השינויים בילד פשוט מדהימים - הוא הרבה יותר נוכח, תקשורתי, שמח, מבין, השפה השתפרה מאד - המטפלות בגן בשוק ולא מבינות מה קרה לילד??

אין ספק שהשינוי הגיע משם!!

הדרך עוד ארוכה, אבל אין ספק שזה עובד מצוין ואנחנו בדרך הנכונה.

תודה

נ.ב עוד משהו. אני עובדת עם מנתחת התנהגות שראתה את הבן שלי לפני התחלת הדיאטה והיא אמרה לי שלמה שאני הולכת לעשות אין הוכחה מדעית ושאין בזה טעם וכו'. היום היא היתה פה וביקשה לדעת מה סוג הדיאטה שאני עושה ושהיא חייבת

הפיץ אותה כי היא בשוק מההתקדמותהמהירה של הילד.  העברתי לה הכל והיא תתחיל לשכנע את המטופלים שלה לעשות את זה ולבוא אליך. היא גם אמרה ש אף פעם לא ראתה שינוי כל כך מהיר אצל ילד. שאלתי אותה האם היו בטיפולה ילדים שעשו

ת הדיאטה והיא אמרה לי שלא. אמרתי לה שבגלל זה לא ראתה. :)

 

יפעת חלא ידיד-אל
אוקטובר 2018
_______________________________________________________________________________

 משתפת אתכם בסיפורי האישי, בתקווה לתת תקווה להרבה הורים, אנא קראו בנחת, שווה לצפות בסרטון ששינה לי את החיים וןאני שמה אותו בלינק למטה.

אז כפי שרובכם כבר יודעים לירוני שלי נמצא על הספקטרום האוטיסט. כל הורה בוחר לקחת את זה למקום שלו, לדרך התמודדות משלו, אבל חשוב לי לעודד ולומר שאין דבר כזה "זה מה יש ונתמודד", מסתבר שיש הרבה מה לעשות וההתקדמות של ילדינו כל כך תלוייה בנו, ההורים.

אז ביולי השנה הבת שלי הגדולה הסבה את תשומת לבי לאחר שקראה מלא כתבות לכך שתזונה משפיעה על התפקוד. את האינפורמציה הראשונה היא קיבלה מחברה טובה ומקסימה. אז הקשבתי לה והתחלתי לקרוא, להתעמק, והגעתי בפייסבוק לקבוצה של GAPS Israel וטבעתי בהרבה אינפורמציה, ים חומר, ימים ישבתי וחקרתי, עד שהחלטתי שאני לוקחת צעד קדימה. נכנסתי להרצאות של דר' נטשה מקברייד מקמברידג', אנגליה (נווירולוגית, נויירוכירוגית ותזונאית) שבמשך שנים חקרה את הספקטרום (הבן שלה היה על הספקטרום). היא יצרה את פרוטוקול GAPS ומעבירה הרצאות במקומות רבים בעולם.

אהיה כנה ואומר שכשהתחלתי בתהליך זה היה נראה כמשהו בלתי אפשרי, המון שינויים בתזונה, המון וויתורים, התעסקות מרובה במטבח ושינוי בהתנהלות היומיומית, אבל דבר אחד החזיק אותי... תקווה ואמונה, ידעתי שאני היחידה שאעזור ללירוני, שבזכותי יהיו לו חיים טובים יותר, שאביא אותו למצב שחייו יתנהלו כמו של שאר הילדים, מבחינה חברתית, לימודית, עתידית, אין דבר שאמא רוצה יותר מכך שהילד שלה יהיה מאושר ובריא.

אז התחלתי להכין לו יוגורט עם חיידקים, הפקתי לו שמן משומנים מן החי, זיקקתי חמאה, הכנתי לו מרק עוף שמכיל בתוכו את כל הדברים שאמורים לחדש לו את תאי המוח, פירקתי עצמות לגורמים והוצאתי את הסחוס שמאוד חשוב לשים במרק, נתתי לו ויטמינים שרובם מבוססים על שמן דגים, גם כאלה שנדרשתי לרכוש בחו"ל, קניתי את המלחים הבריאים, את המזון המותר ושמתי מחוץ לתחום את כל המזון שאסור בתכלית האיסור בגאפס. לירוני מוותר על פחמימות, דגנים, עמילנים וסוכרים, המעי שלו בתהליך ניקוי מדהים, המוח שלו בתהליך ריסטרט וכל התאים הרעילים מתחלפים בתאים בריאים שמשפיעים על כלל התפקוד שלו. פרוטוקול גאפס הוא תורה שלמה ומורכבת, לא קל בהתחלה אבל שיש רצון חזק שום דבר כבר לא קשה, במיוחד שהילד משתף פעולה ומודע לכך שזה עניין זמני, הפרוטוקול הוא לשנה וחצי ולאחריו אפשר לחזור להתנהל רגיל.
אז מיולי אנחנו בתהליך. לירוני במשך 3 שנים נטל תרופה פסיכיאטרית שמשפיעה על מערכת העצבים למניעת האלימות והאמוק שהוא היה שרוי בהם לא פעם והביאו אותו להתקפי זעם מאוד קשים, התרופה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו, לפני חודשיים הפסקתי לו בהדרגה את התרופה, אתם מבינים מה זה אומר???? מבינים? הילד נגמל מ"הסמים" ,נגמרו לו ההתקפים, הוא לא זקוק לפלסטר הכימי הארור הזה שישאיר אותו מאוזן, העצירות שממנה סבל (יציאות פעם בשבוע) נגמרה כבר בשבוע הראשון של התזונה החדשה, כל יום הוא נכנס לשירותים ולא סובל יותר מכאבי בטן, הוא התפתח מאוד מבחינה שפתית, הבנה, התבטאות, הקשבה, אוצר מילים חדש שמפתיע אותי ואת כל המשפחה, 3 חודשים בסה"כ ואני מרגישה שאנחנו בדרך הנכונה.

משרד הבריאות לא יתן יד לתוכניות שכאלה להיכנס למודעות, אתם יודעים...הממשלה תפסיד המון כסף שהתרופות הפסיכיאטריות האלה ישבו במחסן ויפוג זמנם. אני נשבעתי לעצמי שאם התוכנית תראה תוצאות אני אעלה אותה למודעות כדי שהורים לילדים על הספקטרום ידעו שיש תקווה, שלא ירימו ידיים ויחיו "עם מה שיש" כי יש הרבה מעבר למה שיש.

הבאתי לפניכם את אחת ההרצאות  - הרצאות של ד"ר נטשה מתורגמות לעברית  לינק

 

שתבינו מאיפה הכל מתחיל, יש עוד מלא הרצאות של דר' נטשה אבל זו עם כתוביות בעברית. 

בחרתי במשפט אחד מתוך ההרצאה שלה שהשאיר אותי בפה פעור ואולי יגרום לכם לסקרנות "בשנת 2020 כל ילד שני יוולד אוטיסט", רוצים לדעת למה? כנסו להרצאה ותבינו.
תזכרו, שום דבר לא מאוחר, יש לנו את היכולת לאפשר לילדים שלנו את כל הטוב שבעולם.

Aviva Evron היא זו שהביאה את פרוטוקול גאפס לישראל, היחידה בארץ שעברה הסמכה אצל דר' נטשה מקברייד ובזכותה אלפי הורים נמצאים בתהליך המבורך הזה. תודה אביבה יקרה שנכנסת לחיינו❤
על גאפס תוכלו לקרוא ולעיין בילדים מבריאים עם GAPS,.
אגב התוכנית היא לא רק לילדים על הספקטרום, היא מיועדת גם לילדים עם בעיות קשב וריכוז, לאנשים שסובלים ממחלות רבות, על זה תוכלו לקרוא בהרחבה באתר www.gapsisrael.co.il
אשמח שתשתפו כמה שיותר כדי שתהיה מודעות, שהורים שהרימו ידיים וחווים קשיים יוכלו לעזור ליקרים להם מכל. 
זכרו...כל דבר קשה שדורש מאיתנו מאמץ ושינוי בחיינו הוא זמני והכל אפשרי.

מחבקת חזק ומאחלת לכולם רק בריאות❤❤

 


יפעת חלא ידיד-אל
ינואר 2019

 _________________________________________________________________________

 משהו מרגש שרוצה לשתף... אתמול קיבלתי את הבשורה שחיכיתי לה זמן רב. לירוני בשנה הבאה ילמד בכיתה רגילה, בבית ספר רגיל עם סייעת צמודה. (כיום בכיתת תקשורת)

שלשום יזמתי פגישה באגף החינוך המיוחד, שיצאתי מהפגישה סימסתי למחנכת שאני סומכת רק עליה ועל הצוות המקצועי (קלינאית תקשורת, פסיכולוגית, וכו') שיתנו לי את חוות דעתן לגבי כיתה רגילה ללירוני.
אתמול היא התקשרה ובהתרגשות רבה בישרה לי שלירוני בשל מכל הבחינות (תקשורתית, חברתית, לימודית, רגשית) למעבר לכיתה רגילה, שהוא ילד מדהים, מקסים, לא נגרר, לא מעורב בתקריות, מביע דיעות, יודע להתבטא בצורה מדהימה, שהשתפר מאוד בלימודים, שיבחה אותו עד כדי שגרמה לי לדמוע, אמרה שהתכוונה בעוד כמה חודשים לבשר לי שהם ממליצים על מעבר לכיתה רגילה אבל הקדמתי אותה.
לירוני בהתרגשות גדולה, ואני בהתרגשות סופר ענקית.
במהלך השנה האחרונה דיבר לא מעט על הרצון שלו להיות בכיתה עם הרבה ילדים, הבטחתי וקיימתי, אבל זה לא בזכותי, זה בעיקר בזכות שיתוף הפעולה המדהים שלו, המודעות שלו לתהליך שעוברים, לקחת בזמן את תוספי התזונה, לוותר על מאכלים שמזיקים לתפקוד המוח, הוא ידע שההתקדמות שלו תלויה הרבה בהרגלים החדשים.


מעבר להתבגרות שלו אין לי ספק שהשינוי שעשינו לו תרם מאוד למסוגלויות שלו.


כבר שבעה חודשים שלירוני ללא תרופה פסיכיאטרית והזמן עושה את שלו, בכוח רצון גדול ובאמונה גדולה.

תודה רבה לך Aviva Evron , הרבה בזכותך❤❤

 

 

 Shay Barak Masas

ינואר 2019

__________________________________________________________________________

 

אומרים שתמונה שווה אלף מילים, ובכן הציור הזה שווה לי כמו זכיה בלוטו. 


חודש וחצי על גאפס, השבוע אריאל חגג יום הולדת 5. אובחן על הרצף בתפקוד גבוה באוקטובר.
ויכולת הציור שלו השתפרה בצורה משמעותית. בתמונה הוא ואחותי מאזינים למוזיקה (היא מחזיקה ביד טלפון שממנו יוצאים תוים). אם אני הייתי צריכה לצייר את זה זה היה יוצא פחות יפה.
מצורפות 2 תמונות מהאבחונים שלו (נוירולוג ופסיכולוגית) מסוף אוקטובר, לפני 3 חודשים.

אני מקבלת הערכה מאנשים בסביבה הקרובה ש"הכל בזכותך, כמה את עובדת איתו! "

אז זהו שזה באמת בזכותי (מבשלת גאפס) אבל אני לא עובדת איתו בכלל. אף אחד לא עבד איתו בזמן הזה בנושא ציור. זה פשוט התבהרות מוחית שקורית בזכות גאפס.

ולמה אני מרגישה שזכיתי ?
כשהתחלנו היו לי המון חששות ובעיקר- מה יקרה אם זה לא יצליח? חששתי מזה שאנחנו מתחילים מתפקוד גבוה עם מצב מעיים די תקין ואולי לכן לא נראה השפעה משמעותית.
היום אני יודעת שיש לי ילד מאוד חכם (לפני כן זה לא היה לי ברור) ושאנחנו בדרך לריפוי מלא!!! ושלא תחשבו שהשיפור שלו ניכר רק ביכולות ציור - נעלמה ההתנהגות החזרתית והקושי בויסות חושי אינו מורגש יותר. 

ציור של ילד בגאפס  
 49828866_2421550837859279_2680408996883464192_o  
 49899928_2421550881192608_1542753996479922176_o  
 
עדי שקד
פברואר 2019
ילד בן 12 עם ADHD

 __________________________________________________________________________________

 

שאלו אם מישהו השתמש בתכנית גאפס עבור ילד עם ADHD...

בהחלט...אצלי.
הבן הבכור שלי עם ADHD ממש קלאסי בלי נספחים.
רגע לפני שהתחלנו בתזונה, עמדתי לחזור לרופא לשנות לו תרופה. כי הוא היה הרבה זמן עם אותו סוג ומינון, המינון שקיבל היה מקסימלי ושמנו לב, שכבר כמה חודשים זה "לא מספיק", שההשפעה של התרופה מסתיימת מהר מידי, 
שהוא לא רגוע כל כך, הוא אימפולסיבי, עצבני בלי סיבה, נוטה להתפרץ בקלות, קשה היה לדבר איתו.
ואם הוא היה עסוק במחשב או בנייד (מן הסתם..), זה היה ממש בלתי אפשרי לדבר איתו או להוציא אותו מהריכוז, תמיד היה מתרגז ומתפרץ.

 ואז הגעתי לגאפס ואמרתי לעצמי, נחכה עם החלפת התרופה... והשינוי היה דרמטי.

כבר אחרי חודש , הבחנו בשינוי התנהגותי מרשים - הילד מאופס, רגוע בטמפרמנט, מדבר יותר לעניין, בוגר, פחות שטותניק.
המחנכת אפילו דיווחה אז, ששמה לב שהפסיק להזיז את העיניים לצדדים , לרצד במבט שלו.
במהלך הזמן, גם הצלחתי להוריד את מינון התרופה שהוא לוקח לקשב, מבלי שהריכוז שלו נפגע.
לומד אנגלית בשעה 19:00 ומדווח שמרוכז.
האמפולסיביות נעלמה, ההיפר גם. וגם הריבאונד. אין בכלל, לא מרגישים אם התרופה מסיימת את השפעתה.
אפשר לדבר איתו חופשי בזמן שהוא עסוק.
ממש לא מתרגז, עונה בלי בעיה, בסבלנות, חלוקת קשב!
מידי פעם יש תנודות באלמנטים התנהגותיים, אבל זה עדיין מדהים.

 

עדי שקד

אוקטובר 2020

________________________________________________________________________________________________

קצת ארוך אבל מומלץ...

אתם מכירים את הרגע הזה, שאתם מרגישים הצפה, כזו שהרצון לשבת ולכתוב הוא כאן ועכשיו?

אז כזה.

אני רוצה לספר לכם על גיא, בן 12 ועל הדרך בה הגענו לאבחנה של האוטיזם ומה כל זה קשור אל תזונת גאפס. ואם אתם הורים לילדים קטנים ופעוטות, הפוסט ידבר אליכם במיוחד.

גיא נולד תינוק בריא. הוא התפתח בשנים הראשונות באופן תקין לחלוטין. הוא היה תינוק ופעוט שמח מאד. היה מפותח, פעלתן, מדבר, מתקשר, משתף פעולה, משחק עם ילדים. התנהגותו היתה נוחה ונינוחה, הלילות היו מלאי שינה.

השנים הראשונות בגן היו קסומות... ילד מלא שמחת חיים, קצת שובב, דעתן, משתף פעולה עם הגננות, רוקד ומשתתף בכל הפעילויות, בכל החגים וההופעות, חכם ושנון, אופי עם נוכחות. לא היה עיכוב התפתחותי כלשהו שנראה, לא על ידינו ולא על ידי הגננות. למעט אופי ג'ינג'י קשוחי שהראה נוכחותו מעת לעת, לא ידענו מהי מרדנות , או קשיי וויסות או רגישויות יוצאות דופן. התקפי זעם? מי שמע על זה בכלל.

בגיל 5, כאשר גיא הגיע לגן חובה הרבה דברים השתנו בבת אחת. והתהפכו עליו ועלינו.

פתאום התפרצו סימנים מהותיים של הפרעת קשב רצינית ודומיננטית. לא מסוגל לשבת במפגשים, לא מווסת, אימפולסיבי, לא מסתדר עם ילדים ולא מבין כיצד להתנהל חברתית בצורה מקובלת.

את הקשיים ראינו לאט לאט גם בבית.

אנחנו, שכבר היינו למודי ניסיון מהבכור שאובחן עם ADHD בגיל 5.5, הבנו שכנראה גם גיא בכיוון. אף על פי שבהשוואה לאחיו, על גיא לא נראו סימנים לקושי כזה עד לאותו הרגע, בעוד שאצל ליאור כבר מגיל 4. אז.. כהורים אחראיים ומנוסים, לקחנו גם את גיא לאבחון והתחלנו במסע.

לא שערנו לעצמנו שזה יוביל לאן שזה הוביל.

השנים שהגיעו החל מכיתה א', נהיו לתקופות של סיוט ומאבק מתמשך בים של קשיים, שהלכו והתהוו, שהתגברו והתעצמו. עם נסיגה התנהגותית ברורה כמו להתנדנד על נדנדה בשיא העוצמה והכוח ולצעוק במשך כל ההפסקה. כמו להתגלגל בחולות כל כולו. כמו הצפה ברמה של חוסר מסוגלות לשהות בכיתה קטנה עם עוד 7 ילדים. כמו הופעתן של התנגדויות קשות מאד ברמה שאי אפשר היה להתנהל איתו בבית. כמו התקפי זעם. כמו חזרתיות בדיבור. שקוע הרבה בעולם דמיון.

הוא כבר היה בחינוך המיוחד בשלב הזה, כיתה קטנה בבית ספר נפלא שמיועד לתלמידים עם הפרעת קשב / לקויות למידה. ובגיל 8 , הבנו שהעניין מורכב יותר. כך הגיעה האבחנה שגיא על הרצף האוטיסטי, בתפקוד גבוה.

התרופות להפרעת הקשב שניסינו להתאים לו מגיל 6 , גרמו ועשו לו אישית הרבה יותר גרוע. עם האבחון לאוטיזם, נכנסו לתפקיד התרופות הפסיכיאטריות. 3 סוגים לקח. כי כזה היה המצב. והמגמה הרפואית היא דבר ראשון להרגיע את הסמפטומים, לתת מענה מיידי. ורק אחר כך, נראה אם ומה מהתרופות אפשר להוריד.

בהתחלה הן עשו את העבודה וגיא נרגע, התווסת וחזר לתפקוד רצוי מהר. אך תוך זמן מסוים מצאנו עצמנו בלופ מתמשך שבו צריך היה להעלות במינונים, כי הקשיים הציפו שוב ושוב כשאין הטבה התנהגותית/רגשית, אין רגיעה מתמשכת. להיפך.

ולא חשוב כמה טיפולים פרא-רפואיים הוא קיבל, או כמה הדרכות הורים אנחנו עברנו.

ואז גם הופיעו האפטות. גיא היה בן 9 .

 

ואני גיליתי לראשונה את תכנית גאפס.

 

השאר היסטוריה.

איך מתקשר הסיפור הזה?

ניכנס רגע למדע.

ד"ר נטשה מקייברידג', יוצרת הפרוטוקול, מדברת על זה שתינוק בהכרח נולד בריא. עם מוח בריא. היא מדברת על הרכב אוכלוסיית חיידקי המעיים שלו שעוברת מאימו, כאשר ההרכב החיידקי מתפתח ומתהווה בהתאם לתזונתו מהרגע שהוא נולד. נטשה מצביעה על תפקידן המרכזי והקובע של חיידקי המעיים בהתפתחותו התקינה של הילד, של מערכות גופו ולרבות המוח שלו- דרך ערוץ של דו-שיח ישיר ודו כיווני, המתקיים בין המעיים למוח. והיא מדברת על הגורמים הסביבתיים כמרעילים ומקדמי מחלה אשר פוגעים בהתפתחות הבריאה. ולרבות התזונה- המודרנית המתועשת והמהונדסת.

האוכל עמוס הכימיקלים, העמילנים המהונדסים, הדגנים והסוכרים המעובדים, מחליא את מערכת העיכול, עד שזו הופכת להיות מוקד רעיל במיוחד- כך שבמקום לתמוך בגוף, היא מרעילה אותו. איך? אוכלוסיית חיידקי המעיים הם השחקנים הראשיים והרכבם אט אט משתנה. האיזון בין החיידקים מופר לרעה כך שפתוגנים שונים מתרבים עוד ועוד , משגשגים, משתלטים, פוגעים בחיידקים הטובים, פוגעים במעיים, בתפקוד מערכת העיכול ומערכת החיסון ומפיצים רעלים רבים אל תוך הגוף. ואלו, נישאים בדם. והם מגיעים בשלב מסוים גם אל המוח ומתיישבים גם שם. והם עוטפים אותו.

ככל שהזמן עובר, הרעילות הזו הולכת וגוברת. ככל שהזמן עובר ולא עוצרים את המעגל הפנימי הרעיל שראשיתו במערכת העיכול- המוח ממשיך להיפגע ולספוג את הרעלים (ערוץ תקשורת ישיר , זוכרים?).

מוח לא יכול לתפקד, ללמוד או להתפתח כראוי כשהוא עמוס ברעלים.

כאמור החדשות הטובות הן שכמו שמזון יכול להביא להדרדרות ולחולי – הוא מסוגל בעצמו לטפל ולהבריא את הגוף. מתי? כאשר מפסיקים לספק לאותם פתוגנים את כל מה שמעודד אותם להתפתח ולהתרבות. ומתחילים להזין את הגוף באבני בנייה, הזנה וריפוי להם הוא זקוק על מנת להתנקות ולהבריא. וברגע שמערכת העיכול מבריאה - היא מפסיקה להוות מוקד רעיל לגוף. וכשזה מתרחש =הרעלים מתחילים להתפוגג. והם נעלמים. גם אלו היושבים במוח. המוח מתחיל להתנקות והוא מסוגל לתקן את עצמו. כך הפרעות נוירולוגיות מקבלות מענה. הן נסוגות, מצטמצמות, חלקן נעלמות וההטבה המתרחשת בילד היא משמעותית ואף משמעותית מאד.

 

נחזור לגיא. כשאני מגוללת בראשי את מה שקרה לו במהלך השנים, את הדרדרותו מתינוק ופעוט בריא – לילד שפיתח אוטיזם, והיום, כמעט 3 שנים בתכנית גאפס המלאה כשאני עדה, חווה ורואה את השינוי הדרמטי שחל בו, את ההתקדמות ההתפתחותית והעלמותם של תסמינים שונים, ברור לי שמה שד"ר נטשה מתארת - זה בדיוק זה.

הוא לא נולד עם אוטיזם - הוא נסוג אליה. וכמוהו עוד המוני ילדים.

ישנם גורמים נוספים אותם ד"ר נטשה מציינת כפוגעים ומקדמי מחלות. ומקדמי לקויות התפתחותיות.

התזונה - מתדלקת את הגוף יותר מהכל.

כשראיתי סרטון תיעודי אודות פעוט בן שלוש שאובחן עם אוטיזם, בו נראה מצבו התפקודי וההתנהגותי - ואז את השינוי שחל בו לאחר שהוא התחיל להיות מטופל בתכנית גאפס, תוך צמצום משמעותי של פעריו ההתפתחותיים, ליבי הוצף. זו לא העדות הראשונה אותה אני פוגשת והאמת שכבר מזמן הבנתי שאם היינו מגיעים אל גאפס כשגיא היה בן 5 וכבר אז היינו מטפלים בו, היה סיכוי מאד סביר ויותר מסביר, שהוא לא היה ממשיך להדרדר למצב שבסופו של דבר אובחן כאוטיזם. כן יש סיכוי שהוא היה מתמודד עם קושי בוויסות (היו אי אלו סימנים לעיתים, שבדיעבד, יתכן שהיו ראשיתה של הלקות) וכן יש סיכוי שהוא היה מתמודד עם קושי בריכוז.

אבל אפשר היה לעצור את התהליך הזה ולכל הפחות לשמר אותו במימדים יותר מצומצמים.

כבר הבנתם, יש בי צער על פספוס שנותיו המוקדמות בטיפול לא נכון שרק החמיר תופעות. ובעצם.. לא באמת טיפל.

ויש בי רצון גדול שאתם לא תפספסו את השנים הללו.

 

אז אם אתם כאן וילדכם פעוט או ילדון צעיר ואתם עדין מהססים ולא בטוחים האם ללכת על גאפס- אני אומרת- אל תחשבו פעמיים.

ותעשו את כל מה שביכולתכם כדי לא לפספס את השנים הללו.

אם עולה חשש שהילד יפסיד משהו מבחינת ערכים תזונתיים בגלל האיסור לאכול מאכלים שונים בגאפס (ולרוב זה מה ששומעים כדיעה הרווחת מהמשפחה, החברות, האחות במרפאה והדיאטנית השכנה) אז התשובה היא - ממש לא.

התזונה הזו לא תביא לפגיעה בהתפתחות או לנזק בריאותי. ההיפך הוא הנכון.

כיום גיא חי ללא תרופות. ובמצב הכי טוב שהוא היה בו בהשוואה ללפני 3 שנים כשהתחלנו גאפס. ללא התקפי זעם, יכולת מגע שהשתפרה כך שהוא מתאבק עם אחיו בהנאה, מערכת חיסונית טובה וחזקה, שמח, מלא הומור כולל הבנה שבין השורות, נינוח רוב היום, קומוניקטיבי שמקיים שיחות הדדיות ומותאמות, מתארגן בבקרים באופן עצמאי כי הוא מספיק מרוכז ומסוגל לרצף פעולות, מה שלא היה בכלל בה בחשבון וחייב ממני היצמדות אנטנסיבית אליו. ישנם מגוון שינויים התנהגותיים ויכולות שהפציעו ממצב של חוסר- המעידים שהמוח שלו מתנקה מרעלים ומתפתח.

הטיפול הוא רב מערכתי את זה אין צורך להסביר.. אבל אין ספק שהוא בדרך הנכונה והמועילה ביותר! ואני מאושרת! ומלאת הוקרה לכך שפגשתי בתכנית הזו ובחרתי להיכנס אליה!

התזונה היא הבסיס לכל תהליך תראפויטי אותו נרצה לעשות. הטיפול חייב להתחיל מבפנים.

ויפה שעה אחת קודם.

ככל שגיל הילד צעיר יותר- להתחיל עם גאפס יהיה טוב יותר.

והסיכוי לצמצום תסמיני הלקות ולהבראה משמעותית יותר- יהיה בהכרח גבוה יותר.

תעשו היום את מה שאתם יכולים לעשות בידיים שלכם.

גדול ומבורך יהיה הרווח שלו ושלכם.

 

 עדי שקד

דצמבר 2024
ילד עם ADHD שהיה בן 14 בהתחלת התכנית. היום בן 20.5
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ADHD, הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות
על הקשר וההשפעה של תכנית גאפס על הפרעת קשב וריכוז/ עדי שקד

 

אני רוצה לספר על הבן הבכור שלי, ליאור, כדי לתת חיזוק להורים המתלבטים כיצד לטפל בהפרעת הקשב של ילדיהם.


ליאור, בן 20 וחצי עכשיו, אובחן עם ADHD קלאסי בגיל 5.5 . הפרעת הקשב שלו מאד בלטה ותמיד והייתה מאד אינטנסיבית כשהיה קטן. הוא היה מאד לא מאופס על עצמו - הכי היפראקטיבי, הכי אימפולסיבי, התגובות הרגשיות שלו היו סוערות , ALL OVER
הוא היה ילד מאד לא פשוט בלשון המעטה.

וכך, קרוב לאבחון שלו החל לקבל טיפול תרופתי פסיכיאטרי, ריטלין. אחר כך הוחלף הריטלין בנגזרות אחרות של ריטלין. יותר מאוחר, לא נתן תוצאות טובות מספיק, קיבל תרופה פסיכיאטרית נוספת, ריספרדל. כך, במשך שנים על גבי שנים קיבל טיפול תרופתי, מגיל מאד צעיר. בזמנו, התרופה אכן שינתה את חייו, ובתוספת מסגרת לימודית מיטיבה ותמיכת הבית, הוא הצליח יפה מאד בלימודים. אבל עם השיפור שחל וההתקדמות, הייתה כל השנים גם אי יציבות תמידית עם התרופה - היו לו מצבי הרוח משתנים, אף פעם לא יציב באמת, היו תופעות לוואי של עצבנות יתר וחרדה מוגברת (שהצריכה על פי הרופאים הוספת תרופת הרגעה לזמן מה). כמו כן היו קפיצות גבוהות בהיפר אקטיביות ובאימפולסיביות כשהתרופה סיימה את השפעתה (ריבאונד). למרות התרופה לא הייתה לו היכולת לחלוקת קשב, באופן מוחלט. כשהוא היה עסוק במשהו, לא היה שום סיכוי לפנות לתשומת ליבו, הוא פשוט לא היה מסוגל. כל ניסיון לדבר איתו, אפילו לרגע, התקבלו בהתפרצויות קבועות וחוסר אפשרות לתקשר איתו. עם התרופה, ביום יום הוא היה מאופס ומרוכז וכביכול רגוע, אבל... גם שקט, כבוי. כמעט ולא חייך, לא ממש הביע שמחה, דיבר מעט מאד , נראה מוטרד. כשנשאל אמר שהכל בסדר.. ועדיין הפרעת הקשב היתה נוכחת כל הזמן.
בשלב מסוים, התרופה הקבועה שכבר הייתה במינון המקסימלי שלה לא עשתה את העבודה בכלל- ההיפר והאימפולסיביות והעצבנות יתר הלכו והתגברו.
לשמחתי באותה תקופה גיליתי את תכנית גאפס, GAPS. תבינו, עד לאותו זמן אף גורם רפואי או טיפולי לא שאל אותי מעולם : "אמא, מה הילד שלך אוכל"? ולא משנה כמה הייתי מוטרדת מזה שהילד הקטן שלי מקבל תרופות פסיכיאטריות כדי לתפקד. ואני גם לא ידעתי כלום על הקשר בין האוכל, הרעילות, בריאות המעי והקשר של כל זה לתפקוד המח. כלום לא ידעתי. לא ידעתי שהמאכלים שהוא אוכל רק תורמים לבלגאן שהוא נמצא בו. ושיש דרך אחרת, לא ידעתי.
ואז, גאפס ואביבה אברון.

החלטתי שאין לנו מה להפסיד.

הגענו אל אביבה אברון המטפלת ב GAPS לאבחון וליווי מקצועי צמוד. ליאור נכנס לתכנית הטיפולית והוא בן 14.
נכנסנו לתזונה המומלצת מהר מאד. התחלתי לבשל אוכל טרי לבנים שלי, תוך שימת דגש לאיכות המזון ולהוראות התוכנית והדגשים שלה. התרגלנו מהר ותוך חודש כבר היינו עדים לשינוי משמעותי בליאור.
- ההיפר והאימפולסיביות ירדו עד ל- 0 כמעט לחלוטין.
- חוסר הרוגע הפנימי שהיה בו, נעלם.
- המחנכת דיווחה על שיפור במבט שלו, כי לפני כן, העיניים שלו ריצדו לצדדים לא מעט. מן אי שקט פנימי וקושי להתמיד במבט מפוקס.
- תופעת הריבאונד? נעלמה כליל!
- אפילו סגנון הדיבור והאופי החשיבתי השתנה והוא התחיל להפגין יותר בגרות. ניכר עליו אורך רוח נפלא. גם היה שיפור מדהים בצורך לסיפוקים מיידיים, שתמיד היה ממש מאתגר.
- אחת היכולות שהפציעה במיטבה היתה חלוקת הקשב שלו. מה שהיה בחוסר תפקוד מוחלט - התחיל לתפקד טוב מאד. ופתאום שמנו לב שאפשר לפנות אליו בלי בעיה, בזמן שהוא סופר מרוכז במסך. הוא הפסיק לחלוטין להתפרץ. הוא התחיל לענות סבבה תוך כדי עיסוקים אחרים, מה שמעולם לא קרה לפני כן.
בהתחלה הוא המשיך לקחת את אותה תרופה אבל במשך הזמן תוך התמדה והקפדה בלתי מתפשרת, הצלחתי לעשות תהליך משמעותי נוסף - והורדתי אותה. זה היה תהליך ארוך ולא פשוט בפני עצמו. לאט לאט, באופן הדרגתי ועקבי, שדרש תקופת הסתגלות ועוד כמה כלים לתמיכה כשאביבה וגאפס המשיכו להוות בסיס ועוגן לתהליך.


מה הוא אכל? הרבה מרק בשר ועוף עם שומן, קציצות, בולונז, ביצים, ירקות, פירות, מעט שקדים/אגוזים. זהו בערך. וקיבל תוספים שהומלצו על ידי אביבה.
וזה עבד.
- ללא תרופות השקט והרוגע שאחזו בו, הלכו והתחזקו וראינו אצלו יותר ויותר ימים טובים. המורים דיווחו על תלמיד רגוע, שמח, בעל מצב רוח טוב והמון חוש הומור ורציני בלימודיו וילד שלומד ממש טוב.

 

ליאור הפסיק לגמרי לקחת תרופות בכתה י'. כבר לפני זה ירד לאט לטא מתרופה נוספת. 

ליאור עשה בגרות מלאה ובציונים טובים. היום הוא חייל מזה חצי שנה.

בזכות תכנית גאפס, הלווי המקצועי של אביבה אברון, ועוד טיפולים אלטרנטיביים אחרים, ובזכות הליווי הפסיכולוגי שלו ממדי ההפרעה של ליאור הצטמצמה באופן כזה שהיא כבר לא ניהלה אותו, גם אם היא אולי שם ברקע מאחור.
אני הכי שמחה שנתתי לעצמי את החופש לבדוק מה יש מעבר לרפואה הקונבנציונלית והלכתי עם הלב לתכנית שהלב שלי הרגיש שהיא הגיונית ועשויה לעזור לליאור. חשוב לדעת שקיימות אפשרויות אחרות, זה עולם ומלואו, והידיעה שיש אפשרות כמו גאפס נותנת כוח ותקווה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

מה זה גאפס GAPS?
המילה גאפס היא ראשי תיבות של GAPS- Gut and Psychology Syndrome . זהו גם שמה של התכנית ההבראתית של, Dr. Natasha Campbell Mc.Bride. זהו גם שם ספרה המבהיר את התיאוריה ומתאר את התכנית התזונתית.
מטרת התכנית היא ריפוי ואיטום מערכת העיכול ואיזון המיקרוביום (החיידקים) שבה, על מנת למנוע מרעילות להשפיע על המח ועל מנת לתמוך בכל מערכות הגוף על ידי תזונה עשירה.
מחקרים עכשויים רבים מראים קשר מעיים-מוח. כך מהווה התכנית טיפול מעולה לאוטיזם ולהפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות שונות, שגם הפרעת קשב וריכוז היא אחת מהן.
מה לא אוכלים בגאפס?
ללא דגנים
ללא חלב ניגר
ללא אוכל מעובד (שכידוע מלא בכימיקלים רבים שמשבשים עד מאד את תפקוד המעיים ומערכת העצבים ומייצרים רעלים שמגיעים ישירות אל המוח).
ללא מזון המקשה על העיכול
מה כן אוכלים בגאפס?
מזון עשיר בשומן ובחלבון בצורתו הטבעית והנקייה ביותר שאפשר, המעניק לגוף חומרי הזנה חיוניים לבנייה, ניקוי, ריפוי והתפתחות פיזית ומנטלית תקינה.
ירקות ופירות
אגוזים וזרעים
מזונות פרוביוטיים לריפוי המעי ולמיסוד פלורה חיידקית מיטיבית.

 

במידה והסיפור נגע לליבכם, אשמח לענות לשאלותיכם.

 

 

 

ענבר אפלמן
פברואר 2019
ילד בן 4 וחצי עם אוטיזם
ילדה בת 3 וחצי עם אוטיזם

______________________________________________________________________

"יש לי 2 ילדים על הספקטרום ילד בן 4 וחצי וילדה בת 3 וחצי.
התחלנו את התוכנית לא מזמן, לפני כחודש. ההתמודדות עם האוכל לא פשוטה כי הילד בררן מאד ומסרב לאכול מרק וגם הילדה לא עפה על זה. כן הורדנו את כל המתוקים והמזונות המתועשים ושני הילדים אוכלים מזונות מהתכנית. לא הכל מהתכנית אבל אני מרגישה שאנחנו מתקדמים. אני גם נותנת להם את התוספים שהומלצו על ידי אביבה, וגם שמה לב לדגשים התזונתיים שניתנו לנו. 
אז אני רוצה לספר מה קרה אצלנו בחודש הזה. בעיקרון, מעולם לא ראיתי כזה שינוי מדהים אצל הילדים בכל כך מעט זמן, וכבר ניסיתי כמה דברים עד שהגעתי לאביבה. אפרט קצת מה קורה עכשיו, כמה שבועות מאז שהתחלנו באמת. 

הילד בן 4.5. הדיבור - היה מדבר במשפטים חזרתיים, לא היתה התקדמות בדיבור, לו היו לו משפטים מורכבים, לא היה משתף ולא מספר כלום ממה שקרה לו בגן. היה מרביץ ונושך מתוך תסכול. כמעט ולא היה שם לב לסביבה שלו.
עכשיו הוא אומר משפטים כמו "את יודעת, אמא, אביחי ואני עושים הצגה בשבוע הבא בגן !!!!!!" או :מה שאת עושה, מפריע לי", מעצבן אותי מה שאת עושה." לא צועק, לא מרביץ, רק אומר ומבקש. הוא בא מיוזמתו ומספר לי על הגן, משתף. אני מכירה עכשיו דרכו את הילדים והגננות שלא ידעתי קודם כלום עליהם. הוא פתאום שם לב שהכלב הסתפר ובא לשאול על זה. כל יום אני מתפעלת מזה מחדש. מדהים, מדהים, מדהים.
הילדה, בת 3.5, גם היא על הספקטרום - מוכנה ללבוש רק בגדי בנים בצבעים של בנים, אכלה המון ממתקים וגלוטן. היום היא אוכלת קצת יותר מרק מהילד, וגם איתה זוחלים לתוך גאפס. גם לה הפסקתי את כל המתוקים והמתועשים והיא מקבלת תוספים שהומלצו על ידי אביבה. פתאום החלה לשחק מדהים עם ילדים אחרים, מתקשרת וילדים מקבלים אותה. היא יותר תקשורתית באופן מובהק, והקבעונות שלה בנוגע לסוג וצבעי הלבוש כמעט נעלמו לגמרי. אני מאמינה שזה עושה לה פלאים."



אסטר שקד
ילד עם אוטיזם, בן 3
מאי 2019

  _______________________________________________________________________________

 

2019_06_26_1555111

בתמונה אתם רואים את הילד הבוקר עם כדור פיזיו, זה הכדור שנקנה כבר לפני כמעט 3 שנים, הכדור הזה נשאר מנופח עד היום ועמד בחדר השינה. ולמה אני מספרת את זה? כי מהרגע שלביא נולד אנחנו לא ישנו – "גזים" הם אמרו, "תקנו כדור פיזיו"... קנינו. על הכדור הזה קפצנו יותר מאשר מתאמן בקפיצות לאולימפיאדה, כי הגזים נמשכו גם בגיל 3 חודשים, 5 חודשים, שנה, שנתיים ... קפצנו ימים ולילות, כאבו לנו הידיים, השכמות, הגב והילד בכה ובכה, התעורר בלי סוף.

רעשי הרקע לא הפסיקו – "הוא מפונק", "בטח שיניים", "תורידי אותו מהידיים", "תקחי אותו על הידיים", "תקחו יועצת שינה", "תפסיקי להניק אז הוא ישן", "לכו לרופא". ואני? סופגת ומנערת החוצה, ממשיכה עם עיניים טרוטות להאמין בכל ליבי שהבן שלי קם כי הוא סובל, ואני לעולם לא אתן לו לבכות ואתעלם, אני לא אפסיק להיות שם בשבילו. וגם אני סבלתי, היה לי קשה, לא ידעתי שתינוקות לא באמת ככה, חסרי מנוחה, לא ידעתי שהמצב אצלנו בבית הוא לא רגיל.

שמעתי מחברה על תכנית גאפס, הגעתי לאביבה והתחלתי ליישם, לבשל עבור הבן שלי. תקשיבו, הבן שלי התחיל לישון תוך שלושה ימים מתחילת תכנית גאפס, פשוט ככה. התחיל לישון. היום הוא לוקח את בובת קרמיט שלו ואומר ״לילה טוב אבוש״ , נשכב במיטה ונרדם עם ליטוף או מוסיקה ומתעורר אחרי 10,11,12 שעות עם חיוך ולא בבכי.

הבוקר הוצאתי את האוויר מהכדור פיזיו ואמרתי לו תודה - אנחנו יצאנו מעבדות לחירות.

חג שמח Aviva Evron תודה שאת פה, חג שמח משפחות יקרות, אתם מדהימים!

 

שאלו אותי אילו עוד שינויים קרו אצלו:
עונה בשמחה:
מה שנעלם:
1. סיבובים במקום סביב עצמו עם העיניים לצדדים.
2. סידור צעצועים בשורות
3. הליכה על קצות האצבעות פחתה משמעותית
4. עוויתות עם הפה שהיו לפעמים
5. הפסיק לזרוק דברים ולנשוך/לתפוס לנו בפנים

שאר השיפורים:
1. בעיות שינה נפתרו לחלוטין, ישן רצוף כל הלילה
2. גזים וריח רע מהצואה נעלמו וכך גם כאבי הבטן.
3. באופן כללי רגוע, מרוכז, מבין סיטואציות ויוצר סבלני
4. הדיבור פורח - בגדול, לפני 9 חודשים לא דיבר בכלל, היום מדבר ומנהל שיחות, משפטים של 6 מילים ויותר, שואל, עונה, מבין רגשות ומשתף ומתחיל לרצות לשחק עם ילדים שהוא לא מכיר


גאפס זו מחויבות, זה מלחיץ בהתחלה אבל אחר כך נהיה קל יותר ושווה כל רגע. מהחמרה לדעתי אין מה לדאוג, אפשר רק להשתפר. 

 

 

Inbar 
ילד בן 4 עם בעיות עיכול קשות
2020
 __________________________________________________________________________________

הגיע אלי הספר של יעל! הספר הזה עבורי הוא מסע של חיים שלמים. בזכות יעל עברתי לתזונת גאפס והכרתי את אביבה ששתיהן תמיד היו זמינות לכל שאלה והכוונה❤️ רוצה לומר לשתיכן תודה על שהצלתן את החיים שלנו בדיוק בזמן הנכון! ממעי דליף ברמה הכי קשה שנראתה למעי בריא לחלוטין! תודה על האוזן הקשבת בימים הקשים, כשמתכונים לא הצליחו לי או כשסתם הייתי צריכה מילה טובה! הספר הזה עבורי מסמל יציאה לחיים בריאים וטובים❤️ אוהבת את שתיכן המון❤️ יעל, מהיום הראשון אמרתי שאת אחת ויחידה וכישרון על ואת ועופר עכשיו חלק מהחיים שלנו ומהמסע שעברנו יחד גם אם מרחוק ❤️

אביבה יקירה, תודה על היותך, סבלנותך, הרצון רק לעזור ובכל שעה. אני זוכרת שאבא שלי נסע אלייך לקנות את תרבית היוגורט הראשון שהכנתי ועד שהצלחתי להכין אותו כמו שצריך????‍♀️????הכל היה תמיד בליווי ותמיכה אמיתית ורצון אינסופי לעזור!אוהבת אותך מאד❤️

 

אלי ונטלי אביסרה
ילד בן 6 עם בעיות עיכול קשות
2021
 __________________________________________________________________________________

קרה רק טוב בגאפס.
אלך שנתיים וחצי אחורה
זה היה שבוע לפני ליל הסדר, ההחלטה שלי היתה שאנחנו הולכים על תזונת גאפס 100%.


רקע:
אוראל שלנו על הרצף האוטיסטי כ6 שנים, מקבל טיפולים פרטניים, התקדמות שלו קטנה ואיטית.


היום:
אנחנו על גאפס כ 70-80%, אני יכולה לומר עם יד על הלב, הילד כבר אינו אותו הילד, קשר עין מושלם, התקשורת בבית מושלמת, תקשורת בין אחים (הייתה גרועה) הפכה לחברות ביניהם.
בבית הספר אמרו פה אחד שהילד השתפר פלאות, והתחילו שאלות, איזה תרופה את נותנת ?
עניתי : תזונת גאפס.
ביקור אצל הפסיכיאטרית, מיד אמרה שהתפקוד עלה.
הוא החל שילוב של שעה בבית ספר רגיל בכיתה רגילה (ואז הגיעה הקורונה).
מוטורית השתפר המון.
שפתית,בבית טוב, בחוץ, כמעט ולא.
החלטתי להתחיל ללמד אותו הקלדה, נפרץ כאן עולם מדהים.
בשיתוף עם המרפאה בעיסוק(פרטי) התחלנו כתיבה, כמעט ללא תמיכה או עם תמיכה קלה.


רקע על קיבתו של אוראל:
לפני גאפס:
(מתנצלת מראש על התיאור)
מחרבן 12-14 פעמים ביום!
מפספס המוןן
בטן גדולה ומוצקה
היה צריך לנוח הרבה.
אחרי גאפס :
בטן גדולה, רכה.
יציאות רכות, 2 פעמים ביום בלבד
נדיר שהוא מפספס.


תזונת משפחתנו:
לפני גאפס:
מכירים חנות פיצוצייה?
זה היה המזווה שלנו..
אחרי גאפס ...:
מאכלי גאפס שלא מוותרים לי ולא מוכנים שלא יהיו על שולחננו:
פנקייק (ביצה ובננה) עליו חמאת שקדים מעורבב בדבש ,הקינוח מספר 1 אצלנו .
הילדים ובעלי לא מוותרים על מרקים, טחינה, ביצים (אורגני חופש,תתפלאו ,מבדילים מיד), אסאדו ( בשר שיפונדה) ,גאודה ,פרמזן
פירות קפואים (גם ריבה וגם גלידה).

הערה: משפחת אביסרה עושה גאפס ללא לווי מקצועי.


אלי ונטלי אביסרה
ילד בן 6 עם בעיות עיכול קשות
2021
 __________________________________________________________________________________

 

נתחיל בכך שהילד הפסיק סליחה על הביטוי לחרבן 14 פעם ביום וירד ל 2 פעמים ביום,
נמשיך שהילד היה שמנמן עם בטן קשה מאוד,
נמשיך שהתזונה השפיעה בצורה טובה ומוצלחת בתפקוד של הילד.
בעלי הסתקרן, הבין שאני מתעקשת ושיש הצלחות, ולאט לאט הפסיק לקנות אוכל זבל.
נמשיך בכך שחמאת שקדים או אגוזי לוז מעורבב בדבש זה היה הממרח שלהם על הפנקייק (שעשוי מביצה ובננה) ,בעלי עף על הטעם.
להעלים את הלקטוז היה עם תסכול רב וכאן בעלי הקשה מאוד, זרמתי אך לילדים לא הסכמתי, וכשראה שאני עומדת על שלי והילדים עדיין מתקדמים והיציאות יחסית תקינות, זה גרם לו להבין שגאודה ופרמזן לא כזה נורא.
לאסאדו ולמרק היום הילדים והבעל מכורים, כל החורף לא ויתרו לי, הכנתי כל יומיים סיר .
השייקים מפירות קפואים עזרו מאוד לוותר באהבה על הגלידות (כשאנחנו בבריכה אני מאפשרת גלידה אחת )
תכלס בזכות ההצלחות של הילדים בעלי הבין שיש כאן מכרה זהב.
היום הוא מקפיד הרבה יותר ממני.

 

Limor Jankel
2018-2021
התחלה עם ילד בן 3 וחצי

 __________________________________________________________________________________

 2018

שבועיים אחרונים הילד התחיל לדבר ברצף ולא מפסיק ???? (הוא בן 4 והיה מדבר רק מילה כל פעם עד 3 מילים במשפט ) ופתאום המון מילים יוצאות לו מהפה ולא מפסיק - וטוב שכך ????????????כולם בשוק - המשפחה וחברים, אנשים שראו אותו מלפני 8 חודשים נדהמים .. אין ספק שגאפס חלק גדול בהתקדמות הזאת !

 

2018
משתפת פעם שניה על הילד :-) התרגשות
שמעו קטע,
נחתנו בישראל,
חזרנו מלונדון,
כולם במטוס עומדים מחכים שיפתחו דלתות
ואז הקשישה שישבה ליד הילד שלי אמרה:
Your son was so lovely all the flight
Really good boy
Talking a lot !! but really nice boy
חחח
אמרתי לה לשמוע את זה ממישהו פעם ראשונה שאומר שהילד שלי לא הפסיק לדבר כל הטיסה בשבילי זה הגשמת חלום
כך שאין מצב שאי פעם אגיד לו תפסיק לדבר ????״
הוא לא דיבר ככה המון זמן אז מותר לו ????

 

מאי 2019

זה מייל שקיבלתי מהמורה של הילד שלי:
 I just wanted to say how proud am of how well Yoni is doing He has really come along way in the past month, and am really impressed with his readiness to learn, and how well he has been listening and engaging! Lots of progress and amazing to see!

 תענוג שבת - אין לי מושג אם זה בגלל שהתחלתי בחודש האחרון לתת לו קפיר מגרעיני קפיר (הפטריה, נראית כמו כרובית). 

בכל אופן, עדיין על גאפס. 


יוני 2021

הילד יושב בסינמה בסרט, מדבר, משחק עם חברים, יושב בכיתה ומקשיב, הולך ברחוב לצידינו ושואל שאלות או מבקש אוכל.
הגמילה מחיתולים הייתה חלקה ומאז שהתחלנו בגיל שלוש פלוס ועד היום לא היה פיספוס בכלום!!!!!
הוא מודע לגופו כאשר הולך לשירותים, הוא כמו רופא גסטרו ???? , בודק איזו יציאה יש לו ואומר לנו זה ככה כי אכל זה וזה... הוא אפילו שואל לפני שרץ לשירותים ליציאה מה את חושבת שייצא לי
״ קקי״ טוב או לא טוב ????.
החיים טובים לו וטובים לנו מאז גאפס.
הלוואי וכל הורה בעולם היה בגאפס.
קראנו על גאפס בשנת 2017 בכל מיני קבוצות בפייס והתחלנו ליישם וכמובן נכנסנו לקבוצה של אביבה בפייס ושמחים שאנחנו חלק מהמשפחה .
תודה אביבה על הקבוצה ועל הדרך בה את עווזרת להורים ????????

 

בעילום שם
2023
ילד עם אוטיזם
_____________________________________________________________________

משתפת… מצטערת שיצאנו מגאפס.. עכשיו לא יודעת איך מחזירים את הגלגל לאחור ????????‍♀️ הרגלי תזונה, מה אומרים שוב לצוות החנוכי ועוד. עדיין ללא גלוטן (גם פה לא ב100%) ובלי חלב רק גבינות צהובות. כן עם סוכר וגאנק ????
היינו שנתיים על גאפס (אולי יותר) וזה עשה לנו רק טוב ♥️???? התקדמות, שילוב בהצלחה בגן (גם אם ההמלצה היתה אחרת מהתפתחות הילד),
אנשימקצוע נדהמו מההתקדמות שהחלה ישר שהתחלנו להתמיד בדיאטת גאפס, בהתחלה לקח לי איזה חודשיים שלושה עד שהייתי מוכנה ללכת על זה עד הסוף, מה שנתן לי את הכוחות זה היעוץ של אביבה ושהתחלתי לראות שינויים בילד ככל שהתקדמנו לגאפס מלא. למי שיש התלבטות אם להתחיל אני ממליצה להתחיל בהקדם האפשרי, חבל על הזמן ורצוי מאוד עם אשת מקצוע חובה להתחלה. יעוץ של אביבה, נעימה, מקצועית, סבלנית כל כך! הגישה שלה היא שההצלחה שלכם היא ההצלחה שלה, פשוט באה לעזור וזה דבר נדיר בתחום הזה מי שמכיר.

 

 לנה דוחנובסקי
ילד עם אוטיזם
התחיל כשהיה בן 4
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------שיחה עם לנה

 

עדויות שנאספו מהעולם

_____________________________________________________________________

gaps_stories_bookלדר' נטשה קמפבל מק'ברייד זרמו מאות עדויות שונות שתיארו מה קרה בעקבות יישום התכנית התזונתית של GAPS. היא ריכזה חומר רב ומגוון בספרה GAPS STORIES, אותו תוכלו לרכוש דרך האינטרנט. לחצו כאן לרשימת אתרים בהם תוכלו לרכוש את הספר. מתוארים בו עשרות מקרים של מחלות קשות שמצאו פתרון והחלמה בעזרת התכנית התזונתית של GAPS. 

 

 להלן קישורים לעדויות של אנשים שהצילו את ילדיהם, או לפחות קידמו אותם באופן יוצא דופן. 

 

עדויות על התכנית

 

סיפורה של אשה על בנה האוטיסט 
ותכנית GAPS 

אחרי 5 חודשים על GAPS - עדות 
 

 

ג'יימס לפני GAPS

 

 

ג'יימס בגיל 4, אחרי GAPS

 

 
   
   

 

 

סיפורה של לינדה פטרסון, המנהלת עכשיו את GAPS Australia: "עם האסטרטגיה שתכננו ועם אסטרטגיות ABA (טיפול התנהגותי) הצלחנו להכניס מזונות חדשים מתוך המבוא של התכנית התזונתית של GAPS. כל מה שנתנו לו במשך שבועיים היה מרק שעשינו בבית וציר בשר. זה היה מאד קשה להאכיל אותו מרק כי הוא חסם את הפה, צרח, פגע בעצמו והקיא."
http://www.gapsisrael.co.il/index.php?dir=site&page=content&cs=3173
                          ____________________________________________________
"ידעתי שבתי חנה אוטיסטית כבר מגיל שנתיים, למרות שקיבלה אבחנה מקצועית רק בגיל 4. היום, בגיל 6 , אחרי שנתיים בדיאטת GAPS, היא כבר לא נושאת את הדיאגנוזה של אוטיזם  וההתקדמות שהיא עשתה היא לא פחות מאשר משנה חיים. ועוד, חנה כבר אינה על דיאטת GAPS והסימפטומים האוטיסטיים שלה לא חזרו ולא היתה רגרסיה."
http://www.thehealthyhomeeconomist.com/hannahs-story-2-years-on-greverses-autism/aps-diet-
                                 _________________________________________________________ 
 "רק רציתי לומר למשפחות הנמצאות כעת בצומת הדרכים של GAPS לצלול פנימה. כאמא לשני ילדים על הספקטרום אני הייתי היכן שאתם נמצאים היום. הייתי המומה, בודדה ומיואשת. בכיתי שנים ארוכות, חייתי אין ספור רגעי  יאוש ואי אפשר לתאר את האושר שאני מרגישה עכשיו."
 http://www.gapsdiet.com/Testimonials.html
                                  _________________________________________________________ 
"בעלי ואני קיבלנו את מתנת החג הטובה ביותר לה יכולנו לקוות מהבן האוטיסט שלנו, בן ה-3. הוא על הדיאטה מזה 6 שבועות ופתאום בערב החג הוא אומר 'אבא, אני שמח'. הוא התבטא! זו שמחה ועידוד גדול עבורנו להמשיך בדרך הזו.  חזקו ואמצו." 
 http://www.brainfoodcookbook.com/testimonials.htm
                                  _________________________________________________________ 
"פשוט תעשו את זה. זה לא כיף ולא קל אך ברגע שתתחליו לראות את את ההתקדמות תצטערו על זה שלא התחלתם מוקדם יותר. "
 http://www.cheeseslave.com/autism-recovery-with-the-gaps-diet-one-mstory/others-
                                  _________________________________________________________ 
 "אחרי תקופה ארוכה של חרדה ויאוש, סוף סוף ארתור נמצא על הדרך נכונה עם תכנית GAPS. הוא פעיל, הוא מדבר, הוא מתקשר." מומלץ לצפות בוידאו
 http://www.eatyourbeets.com/gaps-diet/our-story-about-the-gaps-diet/
                                  _________________________________________________________ 

 

 

                                                                                                 

  

    כן, אני רוצה להפגש עם מטפל מורשה                           אני רוצה לדעת עוד

 

קצת ארוך אבל מומלץ...
אתם מכירים את הרגע הזה, שאתם מרגישים הצפה כזו שהרצון לשבת ולכתוב הוא כאן ועכשיו?
אז כזה.
אני רוצה לספר לכם על גיא, בן 12 ועל הדרך בה הגענו לאבחנה של האוטיזם ומה כל זה קשור אל תזונת גאפס. ואם אתם הורים לילדים קטנים ופעוטות, הפוסט ידבר אליכם במיוחד.
גיא נולד תינוק בריא. הוא התפתח בשנים הראשונות באופן תקין לחלוטין. הוא היה תינוק ופעוט שמח מאד. היה מפותח, פעלתן, מדבר, מתקשר, משתף פעולה, משחק עם ילדים. התנהגותו היתה נוחה ונינוחה, הלילות היו מלאי שינה.
השנים הראשונות בגן היו קסומות... ילד מלא שמחת חיים, קצת שובב, דעתן, משתף פעולה עם הגננות, רוקד ומשתתף בכל הפעילויות, בכל החגים וההופעות, חכם ושנון, אופי עם נוכחות. לא היה עיכוב התפתחותי כלשהו שנראה, לא על ידינו ולא על ידי הגננות. למעט אופי ג'ינג'י קשוחי שהראה נוכחותו מעת לעת, לא ידענו מהי מרדנות , או קשיי וויסות או רגישויות יוצאות דופן. התקפי זעם? מי שמע על זה בכלל.
בגיל 5, כאשר גיא הגיע לגן חובה הרבה דברים השתנו בבת אחת. והתהפכו עליו ועלינו.
פתאום התפרצו סימנים מהותיים של הפרעת קשב רצינית ודומיננטית. לא מסוגל לשבת במפגשים, לא מווסת, אימפולסיבי, לא מסתדר עם ילדים ולא מבין כיצד להתנהל חברתית בצורה מקובלת.
את הקשיים ראינו לאט לאט גם בבית.
אנחנו, שכבר היינו למודי ניסיון מהבכור שאובחן עם ADHD בגיל 5.5, הבנו שכנראה גם גיא בכיוון. אף על פי שבהשוואה לאחיו, על גיא לא נראו סימנים לקושי כזה עד אותו הרגע, בעוד שאצל ליאור כבר מגיל 4. אז.. כהורים אחראיים ומנוסים, לקחנו גם את גיא לאבחון והתחלנו במסע.
לא שערנו לעצמנו שזה יוביל לאן שזה הוביל.
השנים שהגיעו החל מכיתה א' , נהיו לתקופות של סיוט ומאבק מתמשך בים של קשיים, שהלכו והתהוו, שהתגברו והתעצמו. עם נסיגה התנהגותית ברורה כמו להתנדנד על נדנדה בשיא העוצמה והכוח ולצעוק במשך כל ההפסקה. כמו להתגלגל בחולות כל כולו. כמו הצפה ברמה של חוסר מסוגלות לשהות בכיתה קטנה עם עוד 7 ילדים. כמו הופעתן של התנגדויות קשות מאד ברמה שאי אפשר היה להתנהל איתו בבית. כמו התקפי זעם. כמו חזרתיות בדיבור. שקוע הרבה בעולם דמיון.
הוא כבר היה בחינוך המיוחד בשלב הזה, כיתה קטנה בבית ספר נפלא שמיועד לתלמידים עם הפרעת קשב / לקויות למידה. ובגיל 8 , הבנו שהעניין מורכב יותר. כך הגיעה האבחנה שגיא על הרצף האוטיסטי, בתפקוד גבוה.
התרופות להפרעת הקשב שניסינו להתאים לו מגיל 6 , גרמו ועשו לו אישית הרבה יותר גרוע. עם האבחון לאוטיזם, נכנסו לתפקיד התרופות הפסיכיאטריות. 3 סוגים לקח . כי כזה היה המצב. והמגמה הרפואית היא דבר ראשון להרגיע את הסמפטומים, לתת מענה מיידי. ורק אחר כך, נראה אם ומה מהתרופות אפשר להוריד.
בהתחלה הן עשו את העבודה וגיא נרגע, התווסת וחזר לתפקוד רצוי מהר. אך תוך זמן מסוים מצאנו עצמנו בלופ מתמשך שבו צריך היה להעלות במינונים , כי הקשיים הציפו שוב ושוב כשאין הטבה התנהגותית/רגשית, אין רגיעה מתמשכת. להיפך.
ולא חשוב כמה טיפולים פרא-רפואיים הוא קיבל, או כמה הדרכות הורים אנחנו עברנו.
ואז גם הופיעו האפטות. גיא היה בן 9 . ואני גיליתי לראשונה את תכנית גאפס.
השאר היסטוריה.
איך מתקשר הסיפור הזה?
ניכנס רגע למדע.
ד"ר נטשה מקייברידג', יוצרת הפרוטוקול, מדברת על זה שתינוק בהכרח נולד בריא. עם מוח בריא. היא מדברת על הרכב אוכלוסיית חיידקי המעיים שלו שעוברת מאימו, כאשר ההרכב החיידקי מתפתח ומתהווה בהתאם לתזונתו מהרגע שהוא נולד. נטשה מצביעה על תפקידן המרכזי והקובע של חיידקי המעיים בהתפתחותו התקינה של הילד, של מערכות גופו ולרבות המוח שלו- דרך ערוץ של דו-שיח ישיר ודו כיווני, המתקיים בין המעיים למוח. והיא מדברת על הגורמים הסביבתיים כמרעילים ומקדמי מחלה אשר פוגעים בהתפתחות הבריאה. ולרבות התזונה- המודרנית המתועשת והמהונדסת.
האוכל עמוס הכימיקלים, העמילנים המהונדסים, הדגנים והסוכרים המעובדים, מחליא את מערכת העיכול, עד שזו הופכת להיות מוקד רעיל במיוחד- כך שבמקום לתמוך בגוף, היא מרעילה אותו. איך? אוכלוסיית חיידקי המעיים הם השחקנים הראשיים והרכבם אט אט משתנה. האיזון בין החיידקים מופר לרעה כך שפתוגנים שונים מתרבים עוד ועוד , משגשגים, משתלטים, פוגעים בחיידקים הטובים, פוגעים במעיים, בתפקוד מערכת העיכול ומערכת החיסון ומפיצים רעלים רבים אל תוך הגוף. ואלו, נישאים בדם. והם מגיעים בשלב מסוים גם אל המוח ומתיישבים גם שם. והם עוטפים אותו.
ככל שהזמן עובר, הרעילות הזו הולכת וגוברת. ככל שהזמן עובר ולא עוצרים את המעגל הפנימי הרעיל שראשיתו במערכת העיכול- המוח ממשיך להיפגע ולספוג את הרעלים (ערוץ תקשורת ישיר , זוכרים?).
מוח לא יכול לתפקד, ללמוד או להתפתח כראוי כשהוא עמוס ברעלים.
כאמור החדשות הטובות הן שכמו שמזון יכול להביא להדרדרות ולחולי – הוא מסוגל בעצמו לטפל ולהבריא את הגוף. מתי? כאשר מפסיקים לספק לאותם פתוגנים את כל מה שמעודד אותם להתפתח ולהתרבות. ומתחילים להזין את הגוף באבני בנייה, הזנה וריפוי להם הוא זקוק על מנת להתנקות ולהבריא. וברגע שמערכת העיכול מבריאה - היא מפסיקה להוות מוקד רעיל לגוף. וכשזה מתרחש =הרעלים מתחילים להתפוגג. והם נעלמים. גם אלו היושבים במוח. המוח מתחיל להתנקות והוא מסוגל לתקן את עצמו. כך הפרעות נוירולוגיות מקבלות מענה. הן נסוגות, מצטמצמות, חלקן נעלמות וההטבה המתרחשת בילד היא משמעותית ואף משמעותית מאד.
נחזור לגיא. כשאני מגוללת בראשי את מה שקרה לו במהלך השנים, את הדרדרותו מתינוק ופעוט בריא– לילד שפיתח אוטיזם, והיום, כמעט 3 שנים בתכנית גאפס המלאה כשאני עדה, חווה ורואה את השינוי הדרמטי שחל בו, את ההתקדמות ההתפתחותית והעלמותם של תסמינים שונים, ברור לי שמה שד"ר נטשה מתארת- זה בדיוק זה.
הוא לא נולד עם אוטיזם- הוא נסוג אליה. וכמוהו עוד המוני ילדים.
ישנם גורמים נוספים אותם ד"ר נטשה מציינת כפוגעים ומקדמי מחלות. ומקדמי לקויות התפתחותיות.
התזונה- מתדלקת את הגוף יותר מהכל.
כשראיתי סרטון תיעודי אודות פעוט בן שלוש שאובחן עם אוטיזם, בו נראה מצבו התפקודי וההתנהגותי- ואז את השינוי שחל בו לאחר שהוא התחיל להיות מטופל בתכנית גאפס, תוך צמצום משמעותי של פעריו ההתפתחותיים, ליבי הוצף. זו לא העדות הראשונה אותה אני פוגשת והאמת שכבר מזמן הבנתי שאם היינו מגיעים אל גאפס כשגיא היה בן 5 וכבר אז היינו מטפלים בו, היה סיכוי מאד סביר ויותר מסביר, שהוא לא היה ממשיך להדרדר למצב שבסופו של דבר אובחן כאוטיזם. כן יש סיכוי שהוא היה מתמודד עם קושי בוויסות (היו אי אלו סימנים לעיתים, שבדיעבד , יתכן שהיו ראשיתה של הלקות) וכן יש סיכוי שהוא היה מתמודד עם קושי בריכוז.
אבל אפשר היה לעצור את התהליך הזה ולכל הפחות לשמר אותו במימדים יותר מצומצמים.
כבר הבנתם, יש בי צער על פספוס שנותיו המוקדמות בטיפול לא נכון שרק החמיר תופעות. ובעצם.. לא באמת טיפל.
ויש בי רצון גדול שאתם לא תפספסו את השנים הללו.
אז אם אתם כאן וילדכם פעוט או ילדון צעיר ואתם עדין מהססים ולא בטוחים האם ללכת על גאפס- אני אומרת- אל תחשבו פעמיים.
ותעשו את כל מה שביכולתכם כדי לא לפספס את השנים הללו.
אם עולה חשש שהילד יפסיד משהו מבחינת ערכים תזונתיים בגלל האיסור לאכול מאכלים שונים בגאפס (ולרוב זה מה ששומעים כדיעה הרווחת מהמשפחה, החברות, האחות במרפאה והדיאטנית השכנה) אז התשובה היא -ממש לא.
התזונה הזו לא תביא לפגיעה בהתפתחות או לנזק בריאותי. ההיפך הוא הנכון.
כיום גיא חי ללא תרופות. ובמצב הכי טוב שהוא היה בו בהשוואה ללפני 3 שנים כשהתחלנו גאפס. ללא התקפי זעם, יכולת מגע שהשתפרה כך שהוא מתאבק עם אחיו בהנאה, מערכת חיסונית טובה וחזקה, שמח, מלא הומור כולל הבנה שבין השורות, נינוח רוב היום, קומוניקטיבי שמקיים שיחות הדדיות ומותאמות, מתארגן בבקרים באופן עצמאי כי הוא מספיק מרוכז ומסוגל לרצף פעולות, מה שלא היה בכלל בה בחשבון וחייב ממני היצמדות אנטנסיבית אליו. ישנם מגוון שינויים התנהגותיים ויכולות שהפציעו ממצב של חוסר- המעידים שהמוח שלו מתנקה מרעלים ומתפתח.
הטיפול הוא רב מערכתי את זה אין צורך להסביר.. אבל אין ספק שהוא בדרך הנכונה והמועילה ביותר! ואני מאושרת! ומלאת הוקרה לכך שפגשתי בתכנית הזו ובחרתי להיכנס אליה!
התזונה היא הבסיס לכל תהליך תראפויטי אותו נרצה לעשות. הטיפול חייב להתחיל מבפנים.
ויפה שעה אחת קודם.
ככל שגיל הילד צעיר יותר- להתחיל עם גאפס יהיה טוב יותר.
והסיכוי לצמצום תסמיני הלקות ולהבראה משמעותית יותר- יהיה בהכרח גבוה יותר.
תעשו היום את מה שאתם יכולים לעשות בידיים שלכם.
גדול ומבורך יהיה הרווח שלו ושלכם.
יצירת קשר
/>