לדף שאלות כלליות על GAPS לחץ כאן
אוקסלטים
המליצו לי לעשות דיאטה ללא אוקסלטים. האם זה טוב? עשינו בדיקה ומצאו שלילד שלי יש רמה גבוהה של אוקסלטים.
הנה נקודת המבט של GAPS ושל ד"ר נטשה קמפבל מק'ברייד על אוקסלטים:
האוקסלטים אלו מלחים שמצטברים כשהגוף לא מסוגל לפרק אותם, לרוב בגלל הבעית הבאות:
1. חסרים החיידקים שמפרקים אוקסלטים. אחת הבקטריות שנבדקה לעניין זה היא Oxalobacter Formigenes. החיידק מאד רגיש לאנטיביוטיקה רחבת ספקטרום. לכן, כאשר החיידק נמחק מהמעי האדם אינו יכול יותר לפרק אוקסלטים והם מצטברים בגוף וגורמים לסימפטומים שונים. גם חיידקים ממשפחת הלקטובצילוס מפרקים אוקסלטים, אך לפעמים הם מעטים מדי.
2. הרבה פעמים יכולת הוצאת הרעלים נפגעת. אספקה של גופרית נחוצה להוצאת רעלים מהגוף ו"אנשי GAPS" חסרים גופרית, כך שאינם יכולים לפרק אוקסלטים וחומרים רבים נוספים.
3. נמצא שיש שכיחות גבוהה יותר של רגישות לאוקסלוים אצל ילדים שהיו במשך תקופה מסוימת בדיאטה ללא חלב. זאת בגלל מיעוט הסידן הדרוש למחזור האוקסלטים.
4. מחסור במגנזיום הוא חלק נוסף מהבעיה בהקשר של אוקסלטים. הדרך הטובה ביותר לסלק את האוקסלטים היא בדרכי השתן על ידי מגנזיום אוקסלט. כשאין מספיק מגנזיום הגוף ישתמש לאותו עניין בסידן ועלולים להיווצר אבנים בכליות. בנוסף, הוצאה של החומר הזה דרך מערכת השתן יוצר דלקתיות ופגיעה כרונית בדרכי השתן. בהיעדר חיידקים טובים המצב יכול להדרדר לדלקות כרוניות הקשורות במערכת השתן ובמערכת הגניטלית.
5. מזונות עשירים באוקסלטים יכולים להוות בעיה לקבוצות אנשים אלו. חלק מהמזונות הבעייתיים הם: תרד, כוסמת, קקאו, קפה, תה, פטרוזיליה, אמרנת, סלק, שקדים ועוד. ניתן למצוא ברשת רשימות מפורטות.
6. בתכנית המבוא של GAPS אין מזונות עתירי אוקסלטים. כשמערכת העיכול מתחילה להבריא והחיידקים מתחילים להשתנות, תמצאו שאפשר לאט לאט להוסיף מזונות צמחיים, חלקם עם אוקסלטים.
7. דיאטה דלה באוקסלטים אמנם תפחית מהבעיה לטווח הקצר אך לא תפתור את הבעייה לטווח הארוך, וזאת כי לא נעשית כל פעולה להבראה של כל מערכת העיכול.
8. אכילה של שומנים מהחי חשובה בתכנית GAPS. הם נחוצים לבנייה של יכולת ניקוי הרעלים של הגוף ולהתפתות חיסוניות גבוהה. במידה ואינכם יכולים לעכל שומנים ישנן דרכים לשקם את היכולת החשובה הזו. כשהמרה תזרום שובהכבד ינקה את עצמו ועיכול האוקסלטים יתבצע כסדרו.
חלב ומוצריו
1. האם אפשר להשתמש בחלב עמיד להכנת יוגורט או קפיר?
ממש לא. זהו חלב שניטל ממנו כל מה שהיה בו טוב. עדיף להסתדר בשלב הזה רק עם מוצרים פרוביוטיים מירקות כבושים.
2. איך אפשר לדעת איזה גבינה היא כן מתאימה לדיאטה ואיזו לא?
אכן בעיה קצת מסובכת. בעיקרון יש לאכול רק גבינות שהוכנו בתהליך תסיסה חיידקית, כפי שהכינו גבינות באופן מסורתי. היום יש שיטות חדשות לייצור גבינות, תהליכים שבהם מוסיפים אנזימים שונים וחומרים שונים בכדי לזרז את זמן ייצור הגבינה וכן כדי ליצור טעמים שונים. גבינות אלו אינן רצויות.
ואיך נדע? ניסיתי לשאול בתנובה, בעצם רציתי לקבל מידע על אילו גבינות הן כן מותססות חיידקית ואילו לא. הם אמרו לי שכולן הן כאלו ואינני מאמינה. אולי מישהו יצליח לקבל מהם מידע אמין?
בכל אופן יש משהו שאני כן ממליצה לשים לב אליו - יש מוצרים במקרר הגבינות שאינן גבינות. שמות המוצרים הם "בסגנון פטה" או "מסוג פרמז'נו" או "בולגרית" - בכל אלו לא מוזכר המושג גבינה. אלו מוצרים שעשויים מחלב בתוספת שומנים מוקשים מהצומח (מרגרינות) ולא גבינות אמיתיות שנעשו בתסיסה חיידקית. תוכלו לשים לב שמחירם הוא הרבה, הרבה יותר זול מהגבינה האמיתית מאותו סוג, משהו כמו 70% יותר זול. הן כן טעימות ובכל זאת יש להתרחק מהן.
ובכל זאת? איך נדע? ישנם אנשים מאד רגישים ויש כאלו שפחות. אני מציעה לאכול חתיכה קטנטנה מהגבינה המסוימת ולשים לב אם יש תגובה לא טובה תוך עד ארבעה ימים. אין דרך מהירה לדעת. אני כן יכולה לומר שקוטג' הוא בטוח יותר מגבינה רכה כמו 9% או סקי. גבינות צהובות בטוחות הן פרמז'ן, גרוייר, גאודה, אמנטל. תמיד יש להתנסות קודם לפני שאוכלים כמות משמעותית.
3. למה אני לא יכולה לאכול יוגורט 'ביו' שאפשר לקנות מוכן ואני צריכה לטרוח ולהכין יוגורט בעצמי?
משתי סיבות - האחת היא שהיוגורט מסחרי הותסס במשך זמן קצר מאד ונותר בו כמות מאד גדולה של לקטוז, סוכר החלב. אנשים עם GAPS אינם יכולים לעכל סוכר ויוגורט כזה ישאר במערכת העיכול, יתסוס וייצור גזים ותופעות נוספות. ביוגורט שהותסס במשך 24 שעות לא נותר לקטוז.
שנית, יוגורט שהכנת בבית בהתססה של 24 שעות הוא הרבה יותר עשיר בחיידקים טובים. החיידקים עצמם עוזרים לעיכול היוגורט עצמו.
4. בארץ החוק אוסר מכירה של לחלב לא מפוסטר. האם אני יכולה להכין יוגורט מחלב מפוסטר או שאין לזה שום ערך?
כן, באירופה במקומות רבים ניתן לקנות חלב לא מפוסטר, כפי שהגיע מהפרה. גם באנגליה היכן שנוצרה התכנית הזו ניתן להשיג חלב לא מפוסטר (raw) ללא מאמץ. אצלנו לא ולא ניכנס כרגע לסיבות למה. תהליך הפיסטור גוזל מהחלב את כל האנזימים שבו, וכן חלק גדול מהויטמינים. ומחליש מאד את היתרונות הבריאותיים של החלב. החלב המפוסטר הרבה יותר קשה לעיכול. עם זאת היוגורט והקפיר הם עדיין מזונות פרוביוטיים מאד חשובים המסייעים לאכלס מחדש את מערכת העיכול בחיידקים טובים. יתכן ואפשר למצוא חלב עזים לא מפוסטר או חלב נאקות. אם תגדלו עז (כן, יש כאלה שעושים את זה) אז יהיה לכם חלב לא מפוסטר. אין איסור לשתות, רק איסור למכור.
לגבי יוגורט מחלב פרה מפוסטר, אני ממליצה להכין ולנסות, כלומר לעשות בדיקת רגישות או לנסות לאכול קצת ולראות מה קורה. אם יש רגישות אז לחכות עם היוגורט עוד קצת ואז לנסות שוב.
מומלץ שהחלב יהיה אורגני, הרדוף.
5. אני יכולה להשתמש בחמאה הנקראת 'מחמאה'? זה מוצר טוב? או בממרח Lurpak?
לא. חמאה צריכה להיות עשויה 100% משמנת מפוסטרת. כל וריאציה אחרת אינה טובה.
6. יש חמאה אורגנית בארץ?
לא. היה ונעלם. פנינתי לתנובה בעניין. נראה מה יהיה.
אני משתמשת בחמאה צרפתית או בלגית מתוך תקווה כלשהי שהפרות שם רועות במרעה חופשי. אין לי שום הוכחה שזה אכן כך או שהחמאה אורגנית. מה שכן, היא צהובה יותר וטעימה יותר, אז אולי יש משהו באמונה שלי. מדובר בחמאה President או Lurpak או חמאה אירית חדשה ומצוינת. על החמאה הבלגית החדשה של וילי פוד איני יודעת דבר, אך נראה לי שגם היא בסדר.
נדמה לי שיש חמאת עזים. לא אורגנית אומנם, אבל מוצרי העזים הם פחות מתועשים.
7. למה בכלל חלב פרה? מה לנו ולחלב פרות?
בעיקרון כל יונק יכול לשתות חלב של יונק אחר. זה קורה בטבע לא מעט. בטבע זה קורה כשאם מניקה גורים של חיה אחרת. הגורים משגשגים על חלב אחר למרות ההרכב התזונתי המעט שונה שיש לכל מין וגזע. במידה והתינוק שלך לא יונק מסיבות שונות יש להשקות אותו בחלב אחר. לאורך ההיסטוריה האנושית אנשים השתמשו בחלב מאשה אחרת (מינקת) או בחלב עזים. אלו היו האופציות היותר קרובות להרכב של חלב האשה. אצלנו האופציות האלו לא זמינות ולכן הקרוב ביותר הוא חלב הפרה.
8. לא אמורים להפסקי לשתות חלב אחרי הינקות? אנחנו מעכלים את זה?
בעיקרון אמורים להפסיק. בטבע אין צריכה של חלב אצל חיה בוגרת. עם זאת, האדם, כבוגר, צורך חלב מזה אלפי שנים. החלב של פרות, עזים, גמלים, יאק היה חלק משמעותי מהתזונה במשך דורות ולא היתה בעיה עם עיכול החלב. למה לא היתה בעיה? כי באופן טבעי החלב מגיע מהאם יחד עם האנזימים הדרושים לעיכול שלו וגם עם ויטמינים רבים. באופן כזה החלב מספק גם את יכולת העיכול שלו. גם, אצל אנשים בריאים, חיידקי המעי שלנו מפיקים את הלקטטאז, האנזים הדרוש לפירוק סוכר החלב, הלקטוז.
מתי התחילה הבעיה והחלו רגישויות לחלב?
א. מסיבות של הגיינה של הבקר התחלנו לפסטר את החלב. הפיסטור הורג את החיידקים אך גם את האנזימים (והויטמינים) שנמצאים בחלב במקור, והמוצר שאנו קונים בקרטון הוא עקר ואין בו את רוב החומרים הטובים שהיו בו, אלו שעזרו לנו לעכל את החלב. ניתן להחזיר לו חלק מהחיים על ידי התססה חיידקית (ראה איך כאן).
ב. אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה שאנחנו לוקחים במצבי מחלה שונים הורסת את אוכלוסיית חיידקי המעי שלנו. כתוצאה מזה לא נוצר אנזים הלקטאז שמפרק את הלקטוז, ואז יש לנו בעיה עם עיכול החלב, בעצם עם סוכר החלב, הלקטוז.
ג. יתכן ונוצרת בעיה במערכת העיכול שכתוצאה ממנה מגיעות לדם מולקולות גדולות של מזון בלתי מעוכל, הגוף תוקף את המולקולות האלו, והנה נוצרה לנו רגישות לחלב (לחלבון החלב, קזאין).
9. הילד שלי אלרגי לחלב. אני פוחדת לתת לו יוגורט. את יכולה להסביר קצת את עניין החלב ב-GAPS?
אני רוצה להסיר כאן חלק מהבלבול שיש סביב החלב ומרכיביו, הקזאין והלקטוז. כמו כן כמה מילים על מוצרי החלב.
פעמים רבות קיר המעי אינו בריא אצל ילדים עם אוטיזם ואינו מתפקד באופן מושלם. לפיכך חלבונים רבים אינם מספיקים להתפרק ולהתעכל לפני שהם נספגים אל זרם הדם. לפעמים יש מצב הנקרא "מעי דליף", מצב בו יש פתחים גדולים מדי בקיר המעי שמאפשרים למולקולות גדולות (ולא רק לחומצות אמינו בודדות) מדי לעבור אל זרם הדם. כשהגוף מזהה מולקולות כאלה הוא תוקף אותן ובדרך נוצרים נזקים משניים שאנחנו קוראים להם "אלרגיה". זו לא באמת אלרגיה כי היא אינה מעוררת את הנוגדנים IGg ו IGe ולכן הרופא עשוי לומר לכם שאין אלרגיה ושאין שום בעיה. למצב הזה אנו קוראים רגישות או אי סבילות. אנחנו, ב-GAPS מכירים בכך שיש בעיה שיש לטפל בה.
נחזור לחלב.
לחלב יש שני מרכיבים שעשויים לעורר בעיה: לקטוז, שהוא סוכר החלב וקזאין שהוא חלבון החלב. אני כותבת שזה עשוי לעורר בעיה אבל חשוב לדייק ולומר שהבעיה אינה בחלב עצמו שהוא גורם לבעיות, הבעיה היא שאותה מערכת עיכול ספציפית היא פגועה ואינה מסוגלת להתמודד עם החלב.
קזאין, חלבון החלב דווקא נבדק במחקרים רבים, לעומת חלבונים רבים אחרים שלא נבדקו. חלבונים מעוכלים חלקית גורמים לבעיות בגוף ובמיוחד במוח. לראשונה נתקלתי השבוע בבדיקת דם שהראתה על כך שנוצרו מהחלב קזיאומורפינים (חומרים מורפיניים שמשרים סוג של שכרון על המוח). זה קורה כתוצאה מפעילותפ של חיידקים מסוימים על חלבוניי חלב לא מעוכלים.
כשרירית המעי מתחילה להחלים בעקבות יישום תכנית GAPS המצב הזה מתחיל להשתפר, חלבונים מתפרקים טוב יותר במעי ואינם גורמים יותר לבעיות.
לקטוז, סוכר החלב. סוכרים הם הראשונים שמתפרקים בגוף. הם מתחילים להתפרק בפה, כשהם מתערבבים ברוק, המכיל אנזים שמפרק סוכרים, ממשיכים להתפרק בקיבה ואמורים להיספג מהר במעי הדק באותו אזור שנראה כמו יער של אצבעות (vilii). כשרירית המעי נפגעת, אותו יער נפגע (הוא נראה משוטח בתמונות רנטגן בהגדלה) והספיגה שם אינה קיימת גם כן. נוסיף לכך את העובדה שילדים עם אוטיזם לעתים קרובות אינם לועסים את המזון, והוא אינו מתחיל להתפרק בפה, והנה אנחנו עם בעיה רצינית. עמילנים וסוכרים מורכבים אינם מתפרקים, וכך גם סוכר החלב, הלקטוז. הלקטוז הוא דו-סוכר, מורכב מגלוקוז וגלקטוז, ויש צורך באנזים מיוחד כדי לפרק אותו, לקטאז. במצב של מעי חולה אותו אנזים הדרוש לפירוק הלקטוז, לקטאז, אינו נוצר בכמויות הדרושות ובכך מחמירה הבעיה. במידה והאנזים חסר במידה קיצונית האדם עשוי לחוות שלשולים וכאבי בטן. נוסיף לכך את העובדה שמסיבות אידאולוגיות ומסיבות אחרות הורים אינם נותנים לילדים מוצרי חלב ובכך גורמים לגוף להפסיק לייצר את האנזים שמפרק חלב.
הפסקת צריכת מוצרי חלב ל- 6 שבועות מאפשרת למעי להתאושש. עם זאת, כשחוזרים לצרוך מוצרי חלב יש להתחיל לאכול מוצרי חלב מותססים בלבד. כדאי להתחיל את החשיפה לחלב עם גהי, שבאופן תיאורטי אין בו לקטוז או קזאין אלא רק שומן. באופן מעשי יש בו שאריות של קזאין ושל לקטוז. אחרי הגהי נצרוך רק חלב מותסס, על צורותיו. רק זה מותר בדיאטת GAPS כיון שההתססה "אוכלת" את הלקטוז ומפרקת חלקית את הקזאין וחלבוני חלב אחרים. את היוגורט, השמנת והקפיר מכינים בבית על ידי התססה עם חיידקי תרבית למשך מינימום של 24 שעות, דבר המאפשר פירוק של החלבונים.
הכנתם יוגורט? מעולה. פרוטוקול GAPS ממליץ להכניס את היוגורט לתפריט מאד לאט, צעד צעד. זה אומר להתחיל עם כפית ביום או לפעמים אפילו עם כמה טיפות ביום, ולעקוב אחר תגובות הגוף. יש להתקדם ל א ט.
כשקיר המעי מתחיל להחלים, אנזימים מתחילים להיווצר, ומזונות מתחילים להתפרק טוב יותר לפני שהם נספגים. לחלב לא מפוסטר יש יתרון כיון שהוא מכיל יותר אנזימים וחיידקים טובים אך בארץ זה לא חוקי לשווק חלב כזה. אז אם לא רכשתם פרה עז או גמל תצטרכו להסתפק בחלב מסחרי, רצוי אורגני. בתהליך ההתססה החלב הופך שוב למוצר מלא חיים.
אחרי הפסקת צריכה של מוצרי חלב אי אפשר לשוב מייד ולצרוך חלב. צריך לעבור את כל שלבי המוצרים המותססים לאט לאט לפני שמנסים לשתות חלב לא מפוסטר. חלב ניגר מפוסטר יהווה בעיה לתמיד, ככל הנראה.
האם תמיד תהיה התאוששות של היכולת לעכל חלב? קשה לומר. בתכנית GAPS קיר המעי מחלים והתפקוד שלו משתפר ואנחנו רואים שרוב הילדים מסוגלים לשוב ולהסתדר עם מוצרי החלב המותססים ועם גבינות צהובות. במקרים חמורים של מחסור באנזים הלקטאז, יש אפשרות לקחת את האנזים בכמוסות ובכך לעזור לעיכול.
מזונות מותרים ואסורים
מה עם שמן חמניות?
שמן חמניות חוקי ב-SCD, התכנית ממנה לקוחים כל האסורים והמותרים. הוא לא מופיע באסורים בגאפס אך גם לא במומלצים. אז גם אני תהיתי למה.
מסתבר שהוא לא מומלץ בגלל הרכב חומצות השומן שלו, הוא כולו אומגה 6, ולנו יש הרבה יותר מדי אומגה 6 ויש מחסור בחומצת השומן שמאזנת אותו, אומגה 3.
הוא לא מומלץ גם בגלל צורת ההפקה שלו, הכוללת חימום ועוד כל מיני דברים שעושים רע לשמן.
אז אם נקנה שמן חמניות אורגני בכבישה קרה ואם נשתמש בו ממש מעט, נניח שרק למיונז, ונאכל מיונז רק מדי פעם, אז הוא מותר ואפשרי.
מי שיודע היכן בארץ יש שמן כזה שיספר. אני מצאתי פעם בטיב-טעם, בסניף גדול.
קושי יישום
1. נראה לי בלתי אפשרי לעשות את הדיאטה הזו עם הבן שלי. הוא לא יסכים לאכול כלום ממה שאת מתארת כאן.
זה אכן לא פשוט, וזה דורש התגייסות מאד גדולה מצד ההורים והמשפחה. דר' נטשה מק'ברייד מייחסת פרק שלם בספרה ל"איך עושים את זה". אפשר לקרוא כאן עדות של מישהי שהצליחה לעבור את המשוכה.
גם בספר וגם במקרה המובא בלינק לקחו ההורים עזרה ממטפל ABA . מה שמסתבר הוא שאחרי שעוברים את המשוכה הראשונה, כמה ימים של התנגדות נחרצת למזונות של GAPS מתעורר בילד רצון לאכול את האוכל הזה ובכמויות גדולות. הורים מספרים שהם עומדים נפעמים מהכמויות של האוכל ה'משונה' שהילד רוצה לאכול. יתכן ובאופן אינטואיטיבי הם אכן מרגישים שזה עושה להם טוב.
2. הילד יוצא לגן, לבית ספר, לימי הולדת. איך ניתן ליישם תכנית כזו עם כל הפיתויים שמסביב?
קודם כל נראה שיותר קל לעשות את זה כשהילד קטן וההורים שולטים לחלוטין בתזונתו של הילד. זו אחת הסיבות לכך שמומלץ להתחיל עם זה כמה שיותר מוקדם.
המלצה נוספת עם ילד יותר גדול היא להתחיל את הדיאטה בתקופה של חופשה, כשאין גן, מעון ויש פחות אירועים שחובה להיות בהם. בארץ זה יכול להיות בחופש הגדול, בפסח או בחגים. התחלה כזו תתן לכם מספיק זמן להתרשם מהיעילות של התכנית ולהגיע יותר מוכנים נפשית להתמודדות עם מסגרות עם תחילת שנת הלימודים.
לגבי ילדים שהולכים למסגרת שהיא מחוץ לבית, יש לצייד אותם במזונות המותרים להם ולהסביר לגננת את התכנית בכדי לקבל את הסכמתה לתמיכה בפעולתכם.
תוספים
3. גם מזון חדש וגם כל מיני תוספים. אני כל היום עסוק בתוספים. אני לא יודע במה להלחם קודם.
מעניין שאתה נוקט במושג מלחמה. המלחמה האמתית היא על הבריאות של הילד. כל השאר הם כלים שצריך ללמוד להשתמש בהם.
לא לדאוג לגבי התוספים. לא בוער. האוכל הזה מזין מאד ויקדם את הילד יפה. התוספים יכולים לבוא קצת יותר מאוחר. כדי שלא יהיה כזה עומס כפי שאתה מתאר אותו, אני ממליצה להתחיל עם המזונות החדשים. ההתחלה קשה ויש להתארגן אליה בכל הכלים העומדים לרשותכם (מטפל ABA, סבתא, חברה, מי שזמין). אחרי שהילד מתחיל לאכול מהמזון המזין והמבריא הוא מרגיש טוב יותר והכל נעשה קל יותר גם עבורכם. אחרי שהילד כבר מוכן לטעום ולאכול דברים חדשים יהיה לכם גם יותר קל לתת לו את התוספים הדרושים.
4. המלצת על תוסף של אומגה 3. אני רוצה לקנות תוסף אומגה 3 ממרווה מרושתת. אפשר?
טוב ששאלת לפני שהלכת לקנות.
לא. אנחנו לא ממליצים על אומגה 3 ממקור צמחי. כדי שמרווה מרושתת תהיה טובה היא צריכה לעבור תהליך של המרה בגוף. בפועל ההמרה הזו מאד חלשה ובסופו של דבר הילד לא יקבל את האומגה 3 שהוא צריך.
אנחנו ממליצים על אומגה 3 ממקור של דגים, שמגיע לארץ בקירור.
כללי
1. מה הרציונאל בגאפס מבחינת חומציות? יש גישות רבות וחכמות וותיקות בתזונה שמדברות על כך שמזון חומצי הוא אב ואם כל המחלות ושהוא אחד ממחוללי הדלקת המשמעןתיים ביותר שיש. התזונה בגאפס היא מאד חומצית ומבוססת המון על מזון מהחי. בנוסף, למזון מהחי קשה יותר להתעכל, הוא יושב הרבה יותר זמן במערכת העיכול וזה עומד בסתירה להרבה גישות אחרות. אשמח שתשפכי אור על הנושא הזה.
יש לך שאלה שלא מצאת עליה תשובה? שלח אותה אלינו ונשתדל לענות בהקדם. לחץ כאן
כן,זה מספק. רוצה לקבוע פגישה | אני רוצה לדעת עוד |