יוד ואוטיזם

יוד ואוטיזם


יוד GAPS אוטיזםשכיחות האוטיזם באוכלוסייה עולה במהירות ואנחנו מדברים כבר על שכיחות אוטיזם באחד מכל 50 ילדים, נתון שהוא בעל השפעה גדולה לא רק על אותם פרטים ומשפחות אלא על כל החברה בה אנחנו חיים. עם שכיחות כזו חשוב שנשאל את כל השאלות גם לגבי התזונה – האם התזונה מספקת את כל צרכיו של הילד הגדל, את כל חומרי המזון?


במיוחד נתייחס למינרל קצת פחות ידוע אך בעל חשיבות עליונה, היוד.למרות שהוויכוח בין החוקרים עדיין ניטש לגבי מקורות האוטיזם, מחקרים בשנים האחרונות מראים קשר משמעותי בין מחסור ביוד לבין אוטיזם. זו הסיבה לכך שחלק מהמטפלים האלטרנטיביים מוצאים דרכים להוסיף יוד לתזונה בכדי לייעל את פעילות המוח, וכמובן את תפקוד בלוטת התריס, המשפיעה על יכולת פינוי הרעלים של הגוף, על האיזון ההורמונלי של כל הבלוטות ועל הרבה פעולות נוספות (1).


 


הקשר בין יוד להתפתחות המוח

ליוד הרבה תפקידים בגוף האדם אבל כאן אתייחס לפעילות שלו הקשורה לבלוטת התריס ולהתפתחות המוח. פעילות תקינה של בלוטת התריס, האחראית לכל הפעילות המטבולית בגוף, זקוקה להרבה יוד. כשהבלוטה פועלת כשורה היא מייצרת הורמונים התומכים במטבוליזם ובפעילות של מערכת החיסון ובעצם בכל הפעולות המתרחשות בגוף, אלפי פעולות. בלי מספיק יוד הפעילות של הבלוטה אינה מושלמת. יש קשר ישיר בין יצירה בלתי מספקת של טירוקסין בבלוטת התריס לבין קשרים עצביים חלשים במוח. (2,3)

הקשר בין יוד לבין התפתחות המוח ידוע מזמן, כשמחסור ביוד קשור לתת פעילות בלוטת התריס באם וביילוד ולדרגות שונות של פיגור (קרטיניזם). הפגיעה המוחית היא קשה ובלתי הפיכה. הקשר הזה ידוע מזה עשרות שנים. אזורים יבשתיים גדולים ביותר חסרים ביוד מהיותם רחוקים מהים או בשל העלמות השכבה העליונה של הקרקע שאמורה להיות עשירה ביוד. בארה"ב יש אזור ענק הנקרא Goiter Belt בשל אירעות גבוהה של מחלות בלוטת התריס כתוצאה מחסר ביוד. בעבר נעשו פעולות חשובות ומוצלחות לתיסוף ביוד באוכלוסייה. רוב הפעולות האלה נשכחו והיום החסר ביוד הוא גדול ביותר. למרות שישראל שוכנת לחוף ים, למרות שרופאים חשבו שבישראל לא חסר יוד באוכל, מסתבר שהחסר הוא גדול. "צריכת היוד בישראל היא מהנמוכות בעולם", קבעו החוקרים במחקר הישראלי בנשים הרות ב-2017.



ומה הקשר לאוטיזם?

מחקרים בשנים האחרונות מוצאים קשר בין מחסור ביוד ותת פעילות בלוטת התריס לבין לאירעות גבוהה יותר של אוטיזם. 


מה אומרים המחקרים

 

 iodine_molecule_s

במחקר ישראלי בכל סוגי האוכלוסיה (חילוניים, דתיים, ערבים) שנערך  ב-2017 נחקרו 1023 ילדי בית ספר ו- 1087 נשים הרות. נמצא שאצל 85% מהנשים ההרות יש צריכה נמוכה מאד של יוד וכן אצל 62% מהילדים. ממסקנות החוקרים: תכולת היוד בישראל היא מהנמוכות בעולם.


The median urinary iodine concentration (UIC) among Israel's pregnant women, only 61 micrograms iodine/liter and for school-age children, the median of 83 micrograms/liter suggest that the iodine status in Israel is amongst the lowest in the world. Iodine adequacy is defined by the WHO as a population median of 150-249 micrograms/liter for pregnant women and 100-199 micrograms/liter for school-age children. Virtually no differences were seen between different ethnicities and regions of the country suggesting that low iodine status is widespread and universal throughout the country.

   
 iodine_molecule_s במחקר שנערך במצריים ב-2013 (4) נמצא שלילדים על הספקטרום האוטיסטי ולאימהות שלהם, בהתאמה, היה מחסור ביוד -54% -58% בהתאמה. לקבוצת הביקורת, ילדים רגילים והאימהות שלהם, לא היה מחסור ביוד. כמו כן היה יחס ישר בין חומרת המחסור לבין חומרת האוטיזם אצל הילדים.
   
 iodine_molecule_s  מחקר שפורסם ביגליון אוגוסט 2014 במגזין Annals of Neurology Annals of Neurology מצא שתת פעילות של בלוטת התריס בגלל מחסור חמור ביוד בתחילת ההריון קשורה לסיכון גדול פי 4 ללידה של ילד עם סממנים של אוטיזם. (8) למרות שהחוקרים לא קבעו שקיים קשר סיבתי בין מחזור ליוד ואוטיזם הם קבעו שהמחקר פותח פתח למניעת אוטיזם על ידי וידוא צריכה נכונה של יוד ומניעת תת פעילות בלוטת התריס בהריון. (9)
   
iodine_molecule_s   מחקר מ-2003 באוניברסיטת אריזונה שבדק מינרלים שונים אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי מצא שרמות היוד אצלם היה נמוך ב-45% לעומת ילדים רגילים (4), עובדה הקשורה לפעילות לא תקינה של בלוטת התריס. 
מחקר בארצות הברית על ילדים שנולדו ב-1995 וב-1994 מצא אירעות גבוהה יותר של אוטיזם יצל ילדים שרמת הורמון בלוטת התריס, T4 היה אצלם ברמה נמוכה(10).
   
 iodine_molecule_s מחקר מאיטליה מ-1995 באזור שיש בו מעט מאד יוד במזון מצא היפותיירואידיזם אצל כ-50% מהנשים בהריון שנבדקו. החוקרים העריכו שתת פעילות בלוטת התריס כתוצאה של מחסור ביוד היא הסיבה לפגמים עצביים ומוחיים בילדים מאותה הסביבה (5).  
   
 iodine_molecule_s  קשר בין מחסור ביוד, אימהות עם תת פעילות בלוטת התריס לבין ADHD ולבין רמת אינטליגנציה נמצא במחקר מ-2004 (7) . החוקרים עקבו במשך 10 שנים אחר קבוצה של 16 ילדים לאימהות מאזור בו יש מחסור ביוד (קבוצה A) ואחר 11 ילדים מאזור בו אין מחסור ביוד (קבוצה B). פעילות בלוטת התריס נבדקה אצל האימהות במשך ההריון. ממצאים: 11 ילדים אובחנו ב-ADHD מתוך קבוצה A של 16 ילדים, ולא אובחנו ילדים ב-ADHD מתוך קבוצה עם B. כמו כן נמצאה רמת אינטליגנציה יותר נמוכה (עד 18 נקודות IQ) בקבוצה A , כשהקבוצה הנמוכה ביותר הייתה הילדים עם ADHD מקבוצה A.
   

 

מחסור ביוד

המחסור ביוד הוא הרבה יותר גדול ממה שאנחנו חושבים. מחקרים מראים על מחסור ביוד אצל 40% מאוכלוסיית העולם!!! לכאורה, כמדינה לחופי הים התיכון היה צריך להיות לנו מספיק יוד באוכל. עם זאת, מסיבות שונות, זה לא כך. נוסיף לזה את הפחד של הרופאים מיוד ונקבל תמונה מאד עגומה של צריכת יוד על ידי האוכלוסייה.

 אחד הפתרונות לתיסוף ביוד עבור אוכלוסיה גדולה היא הוספת יוד למלח השולחן. עם זאת, מלח השולחן עם יוד אינו מקור טוב ליוד, בשל תכונת ההתאדות של היוד, שרובו מתאדה לפני הגעתו לשולחן האוכל. על כך ועל מקורות טובים ליוד תוכלו לקרוא באחד המאמרים המצורפים (11).


כתבתי כבר בעבר על היוד, כאן תוכלו לקרוא עוד על למה היוד חשוב, למה חסר לנו, איך הוא עשוי להועיל לנו ועוד.
לסיום, למרות חשיבותו של היוד, צריך לדעת איך וכמה לקחת. את היוד יש לקחת בלווי מספר מרכיבי תזונה נוספים ואין לקחת יוד ללא ייעוץ של מטפל שמבין בזה. תכנית GAPS אותה אני מלווה לוקחת בחשבון אפשרות של מחסור ביוד ופועלת למתן יוד בקצב הרצוי למטופל.


Resources
https://www.sciencedaily.com/releases/2017/03/170327083438.htm 

1/ https://www.articles.co.il/article/174100/%D7%99%D7%95%D7%93%20-%20%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95

2/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1964355
3/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10828176
4/https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24120386
5/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16845157
6/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7750195
7/ http://press.endocrine.org/doi/full/10.1210/jc.2004-0571
8/ http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ana.23976/abstract
9/ http://www.medscape.com/viewarticle/809718
10/ http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/aur.219/abstract
11/ https://www.articles.co.il/article/174101/%D7%99%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+-+%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%97%D7%A1%D7%A8+%D7%9C%D7%A0%D7%95




יצירת קשר
/>