הקשר בין מערכת העיכול לתפקוד המוח
או
ההיגיון מאחורי תכנית GAPS
המאמר הזה מחולק לשני חלקים.
המושג הזה, GAPS , הוטבע על ידי ד"ר נטשה קמפבל מק'ברייד, רופאה בריטית כבר ב-2004. זהו קיצור של Gut and Psychology Syndrome שככל שיראה לכם מוזר, קושר בין תפקודה של מערכת העיכול לבין תפקוד המוח. ד"ר קמפבל מק'ברייד, או כפי שאנחנו מכנים אותה, ד"ר נטשה, היא נוירולוגית ומומחית לתזונת האדם. המושג GAPS הוטבע בעקבות שנים רבות בהן היא עבדה עם מאות ילדים ומבוגרים עם תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כמו ילדים על רצף האוטיזם, ילדים ומבוגרים עם ADD/ADHD, מתבגרים עם סכיזופרניה, דיכאון, דיסלקציה ודיספרקסיה, ODD, ובעיות רבות נוספות.
ד"ר נטשה הבחינה שלאוכלוסיית הפציינטים שלה יש הרבה בעיות גם במערכת העיכול, ויותר מזה, היא ראתה שריפוי של בעיות אלו מביא להקלה וריפוי של התופעות שלשמם המטופלים הגיעו אליה, התופעות הנוירולוגיות והפסיכיאטריות.
כך נולד המושג GAPS.
כדי להבין לעומק צריך כמובן לקרוא את הספר של Dr. Natasha Campbell Mc'Bride - Gut and Psychology Syndrome –Natural Treatment for autism, ADHD/ADD, Dyslexia, Dyspraxia, Depression and Scizofrenia.
עכשיו אתם יודעים מאיפה זה הגיע. אבל מה ההיגיון של הדבר?
אנחנו חיים בעולם של מגפות אוטיזם, בעיות קשב וריכוז, דיכאון ובעיות התפתחות נוירולוגיות ופסיכולוגיות אחרות הפכו מאד נפוצות. בדרך כלל לילד יש יותר מבעיה אחת, כמו אוטיזם ובעיית קשב יחד או חפיפה בין דיסלקציה ואסתמה. הבעיות מעורבבות וחופפות כשבעצם יש תערובת ייחודית לכל ילד. ילד עם אוטיזם עשוי להיות גם היפראקטיבי וגם דיסלקטי. הוא יכול לחוות גם דיכאון או להפוך לסכיזופרן, או לפתח הפרעה דו קוטבית. למרות שיש לנו אבחנות שונות ומגירות שונות לכל הפרעה, פציינט לא תמיד מוצא את "המגירה" שלו. זה יותר סבך של בעיות חופפות.
מבחינה קלינית אנחנו מוצאים הרבה פעמים שהאנשים והילדים האלה הם לא בריאים. בקליניקה אני מוצאת שלילדים עם בעיות התפתחות כמו אוטיזם, ADD/ADHD , עצירת גדילה, יש הפרעות מגוונות במערכת העיכול - שלשולים, עצירות, בטן נפוחה, עיגולים שחורים מתחת לעיניים, קנדידה, יציאות בעלות ריח רע, אסתמה, אקזמות, שיניים רקובות ועוד. כל זה בלווי הרגלי אכילה בררניים שמחמירים את התמונה.
הורים מורישים את החיידקים שלהם ליילוד
בקליניקה התשאול ארוך והוא כולל בחינה של בריאות ההורים. כשאנחנו מתחילים לדבר על ההיסטוריה הרפואית של המשפחה אנשים ישר חושבים על המושג "גנטי". אבל, האם ההורים מעבירים רק את הגנים שלהם? פעם חשבו כך. היום יודעים שהמשפחה, ובמיוחד האימא מעבירה משהו שהוא מאד ייחודי לה, את חיידקי המעי שלה. אולי אתם לא יודעים שבמעי (של אדם מבוגר) אתם נושאים כ-2 ק"ג של חיידקים! יש יותר תאי חיידקים מאשר תאי גוף, יש פי 10 יותר חומר גנטי חיידקי מאשר חומר גנטי אנושי. ולחיידקים האלה יש משמעות גדולה שאת עוצמתה המדע רק לומד להבין. לחיידקים תפקיד עצום בשמירה על בריאותנו הפיזית והנפשית והם עושים את זה בהרבה דרכים. אנחנו חייבים לקחת בחשבון את חיידקי המעי כשאנחנו חושבים על הבריאות.
אחזור לחיידקים מהאימא – החיידקים עוברים אל העובר החל מההריון, במהלך הלידה בתעלת הלידה, עם ההנקה ועם המגע בבני הבית. החיידקים שיש לאם במעי ובנרתיק ועל הגוף עוברים ליילוד, אז כדאי מאד שאלו יהיו חיידקים טובים, שיתרמו להתפתחות מערכת החיסון ומערכת העיכול של הילד.
מאפיינים של האימהות
מחקר של מאות מקרים נוירולוגיים ופסיכיאטריים ציירו תמונה אופיינית של אם לילדים על הספקטרום האוטיסטי. האם המודרנית גודלה בינקותה, ככל הנראה על תמ"ל ולא *בהנקה, כך היה אופנתי בשנות ה-80. תינוקות שאינם יונקים מפתחים מערכת חיידקית שונה מאד מאלו שכן יונקים, מה שגורם למערכת חיסון חלשה ולבעיות בריאות רבות במשך חיי האם. בגלל מערכת חיסון לא טובה האימהות פיתחו בעיות שונות שטופלו באנטיביוטיקה שגם היא פגעה בחיידקי המעי, כיוון שאנטיביוטיקה מוחקת אוכלוסיות שלמות של חיידקים וגורמת לחוסר איזון חיידקי, דיסביוזה. אם נשארו לה קצת חיידקים טובים הם החלו להימחק על ידי גלולות נגד הריון, החל מגיל 16 או 18 במשך שנים רבות, עד שהאם רצתה להיכנס להריון. גם תרופות שחנשבות ללא מזיקות, גם הן מוחקות אוכלוסיות שלמות של חיידקי מעי. אחד מתפקידי החיידקים הטובים הוא לשמור שהחיידקים הרעים לא יתפשטו. כשהצבא המגן נהרס, האויבים מרימים ראש. מי מאכיל את צבא האויב? מזון מתועש, מזון עשיר בפחמימות ריקות וסוכר. זה מה שכל האוכלוסיה אוכלת וזה בדיוק מה שהאימהות אוכלות. ואכן, אצל כמעט 100% של האימהות לילדים עם בעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נמצא במחקרים חוסר איזון חיידקי. אנחנו פוגשים כל הזמן אימהות עם בעיות במערכת העיכול, עם PMS, אלרגיות מרובות, מחלות אוטואימוניות, עייפות כרונית, כאבי ראש ובעיות עור. עוד לא נתקלתי באימא שאין לה משהו.
מעי התינוק הוא כמעט סטרילי. ב- 20 הימים הראשונים לחייו תתאכלס מערכת העיכול שלו ותהיה לזה השפעה לטוב או לרע לכל ימי חייו של הילד. מאיפה החיידקים? מהאימא ברובם, מה שיש לה יעבור אל התינוק.
בקצרה, למה צריך את החיידקים?
עד לא מזמן רק רצינו להרוג את החיידקים. היום אנחנו יותר חכמים, אנחנו כבר יודעים שבלעדיהם פשוט לא נחיה. בואו ונראה מה עושים החיידקים.
1. עוזרים בעיכול המזון ובספיגתו – בלי חיידקים טובים הילד לא יעכל את המזון, יפתח מחסורים, יפתח אלרגיות. הרבה מחקרים מצאו מחסורים תזונתיים נרחבים וקשים אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי. מדובר במחסור בוויטמינים, מינרלים, חומצות שומן וחומצות אמינו. המחסורים הנפוצים הם במגנזיום, אבץ, סלניום, מנגן, סידן, זרחן, גפרית, ברזל, אשלגן, ונאדיום, בורון, ויטמינים B1, B2, B3, B6, B12, C, A,D, חומצה פולית, חומצה פנטוטנית, חומצות שומן מסוג אומגה 3, 6, 9 , טאורין, גלוטטיון וחומצות אמינו נוספות. חלק מהרשימה הזו הם מרכיבי מזון חיוניים ביותר להתפתחות המוח, להתפתחות מערכת החיסון ולהתפתחות שאר מערכות הגוף.
2. מייצרים באופן אקטיבי מרכיבי מזון מסוימים: ויטמיני B, ויטמין K, וכן חומצות אמינו מסוימות. כשיש בעיה עם חיידקי המעי, יש מחסור בוויטמינים אלו. ניסיון קליני מראה ששיקום החיידקים היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מחסורים אלו.
3. מאפשרים ספיגת ברזל. לא רק שילדים עם חיידקי מעי לא טובים אינם סופגים טוב את הברזל מהאוכל, הברזל גם נגנב מהילד על ידי החיידקים העוינים שמאד אוהבים ברזל ומשגשגים עליו. אצל הילד נוצרת אנמיה. הרבה ילדים אוטיסטיים הם חיוורים ואנמיים.
4. מהווים מחסום לחומרים מזיקים, מהווים שומרי סף.
5. מזינים את תאי רירית המעי ושומרים על שלמותה ואטימותה. בלעדיהם רירית המעי אינה יכולה להיות בריאה. הבעיות עשויות להיות כל כך חמורות שלפעמים ההורים מדברים על בעיות מעי יותר מאשר על הבעיות הפיכיאטריות של ילדיהם. יש ילדים שלא הייתה להם יציאה נורמלית מעולם, סבלו מהקאות בלתי פוסקות ומקוליק. לפעמים כבר יש תהליכים דלקתיים במעי וצואה שמצטברת על דפנות המעי. יש רופאים שהקדישו חייהם למחקר בעיות מעי באוטיזם, בסכיזופרניה ובהפרעות פסיכיאטריות שונות. הקשר בין מחלות פסיכיאטריות לבין בעיות מעי ידוע במדע.
6. מאזנים את מערכת החיסון. כאשר התינוק אינו מפתח מערכת חיידקית טובה בשבועות הראשונים לחייו הוא יסבול מזיהומים (אוזניים, ריאות, גרון) שיטופלו באנטיביוטיקה שתהרוס לו עוד יותר את מערכת החיידקים. החיסונים הרבים שניתנים לכל ילד עד גיל שנתיים פוגעים עוד במערכת החיסון. מחקרים בדקו הרבה את הקשר בין בעיות למידה ובעיות פסיכיאטריות לבין מערכת החיסון. הנוגדנים העיקריים שנמצאו הם לחלבון של המיאלין שעוטף את תא העצב ולחלבון המשמש בתקשורת העצבית. הנוגדנים האלו תוקפים את מערכת העצבים של הילד.
אלו הם רק חלק מהתפקידים של חיידקי המעי.
מה פוגע בחיידקי המעי?
חיידקים טובים מתחילים לאכלס את המעי של הילד עם רגע לידתו (ויש אומרים שלפני). מאותו רגע והלאה אוכלוסיה של חיידקים צריכה להתפתח למושבות מגוונות שלכולן תפקידים בחיים הסימביוטיים עם התינוק. הבעיה היא שחיינו המודרניים פוגעים באוכלוסיות האלה. כיצד? מה פוגע בחיידקי המעי?
אתם בוודאי רואים שאנחנו נחשפים כל הזמן לכל הדברים האלו.
אז מה קורה הלאה?
אז יש לנו ילד או מבוגר שמלכתחילה לא התפתחה אצלו פלורה (מערכת חיידקית) בריאה, שגם ניזוקה בהמשך מחיסונים ומאנטיביוטיקה. אלו הם הילדים שסובלים מאקזמות, אסתמה, אלרגיות ובעיות במערכת העיכול. אצל אלו שמתפתחת אצלם גם בעיה נוירולוגית או פסיכיאטריות קורים דברים נוספים. ללא הגנה של החיידקים הטובים, חיידקים אופורטוניסטים ופתוגניים, פטריות ווירוסים מתרבים למושבות גדולות במערכת העיכול. הידועים ביניהם הם קנדידה וקלוסטרידיה. אלו מעכלים מזונות בדרכם שלהם ותוך כדי כך הם מייצרים חומרים רעילים שחלקם מחוררים ופורצים את דופן המעי, הם הנספגים בדם, נישאים למוח ואף עוברים את המחסום של דם-מוח. הכמות של הרעלים וסוגיהם יכולה להיות שונה מאדם לאדם. כך, מערכת העיכול, במקום להיות מקור להזנה הופכת למקור לרעלים.
איזה רעלים?
אצטאלדהיד ואלכוהול, תוצר התססה של פחמימות על ידי זנים שונים של קנדידה היא אלכוהול ואצטאלדהיד. חשיפה ממושכת לתוצרי לוואי אלו עושה: נזק לכבד ולחוסר יכולת לפנות רעלים, ניוון של הלבלב שבתורו פוגע ביכולת פירוק המזונות, הפחתה ביכולת לייצר חומצת קיבה, פגיעה במערכת החיסון, נזק למוח, פגיעה בקואורדינציה, פגיעה בדיבור, פיגור מוחי, נזק למערכת העצבים ההיקפית, מחסורים תזונתיים, מגביר השפעת רעלים אחרים ועוד
אצטאלדהיד נחשב לרעיל מכל תוצרי הלוואי. זה החומר שגורם להנג-אובר. ילדים שיש להם חיידקי מעי פגומים, זה מה שהם מרגישים. אחד מתכונות החומר היא שהוא מסוגל לגרום לשינוי בחלבונים. חלבונים כאלה נחשבים לאחראיים לתופעות אוטואימוניות.
קלוסטרידיה – חיידק שמייצר רעלן עצבי חזק מאד. יש הרבה סוגי קלוסטרידיה. אפשר למצוא פעמים רבות קלוסטרידיה בצואה של ילדים על הספקטרום האוטיסטי, בכאלו עם דיכאון ועם סכיזופרניה ועוד.
גלוטיאומורפינים וקזיאומורפינים הם אופיאטים מגלוטן (דגנים) ומקזאין (חלב).
מטבוליטים אורגניים – פסולת שאינה מתפנה בעלת פוטנציאל רעלי רב.
חיידקים מפחיתי סולפט – הגופרית דרושה לפינוי רעלים מהגוף ואילו חיידקים אלו משתמשים בגופרית ומונעים אותה מהגוף. היציאות בעלות הריח הרע הן עדות לחיידקים כאלה.
לסיכום
הרעילות בכל ילד או מבוגר יכולה להיות שונה אך מה שמשותף לכולם היא דיסביוזה חוסר איזון בחיידקי המעי. הרעילות שנוצרת על ידי חיידקים לא נורמליים מייצרת את הקשר בין המעי למוח.
לכן לכל ההפרעות הפסיכולוגיות והנוירולוגיות שמקורן במערכת העיכול ד"ר נטשה קראה GAPS. אלו תופעות שנופלות בין הכיסאות של הטיפול במערכת הרפואה הקונבנציונלית.
כל ילד או מבוגר עם בעיות למידה, בעיות נוירולוגיות או פסיכיאטריות צריך להיבדק ולראות אם אין לו דיסביוזה במעי. שיקום החיידקים וטיפול במערכת העיכול צריך להיות הטיפול הנבחר להפרעות אלו, לפני טיפולים בתרופות ובדרכים אחרות.
זה חדש, כל זה?
כן ולא.
פסיכיאטר צרפתי פיליפ פינל, Phillipe Pinel (1745–1828), שעבד עם חולים פסיכיאטריים במשך הרבה שנים קבע: המקום הראשי בו יושבת אי שפיות הוא אזור הקיבה והמעיים. ולפני כ-2500 שנה קבע היפוקרטס Hippocrates (460-370 BC),, אבי הרפואה "שכל המחלות מתחילות במערכת העיכול". עוד ועוד מחקרים מאששים את מה שהם ראו.
אז מה עושים?
מטרת הטיפול היא לנקות ולהפריש את הרעלים, לאזן מחדש את חיידקי מערכת העיכול (והפרזיטים, קנדידה, תולעים), לסלק את הערפל הרעיל המכסה את המוח ולאפשר למוח ולמערכת העצבים להתפתח ולתפקד באופן תקין. כדי להשיג את המטרות הגדולות האלה יש קודם כל צורך לנקות ולהבריא את מערכת העיכול, על מנת שתפסיק להוות מקור עיקרי לרעילות ותתחיל להוות את המקור להזנה, כפי שזה צריך להיות.
כיוון שיותר מ-90% מכל מה שנמצא בדם (ומגיע למוח) מגיע ממערכת העיכול, הבראה של מערכת העיכול תוריד באופן משמעותי את רמת הרעילות בגוף. בנוסף, ולא פחות חשוב, התכנית מסייעת להחזרת תפקוד מערכות הפינוי של הגוף.
אנחנו משיגים את המטרה הזו על ידי התכנית התזונתית, שגם היא נקראת GAPS. התכנית התפתחה מהניסיון הפרטי של ד"ר נטשה קמפבל מק'ברייד והמשיכה עם נסיון קליני של אלפי ילדים ומבוגרים ברחבי העולם.
מה כוללת התכנית?
1. דיאטה. מצבים הנקראים GAPS הם מיסודם בעיות של מערכת העיכול. מערכת העיכול היא צינור ארוך, מה שנמצא בתוכו הוא בעל השפעה רחבה על בריאות הצינור עצמו. לכן הדיאטה היא מרכז התכנית, כשכל השאר חשוב אך משני.
2. תוספי תזונה - מעט אבל חשובים
3. ניקוי רעלים ושינויים באורח החיים
מה אוכלים
אחרי כל ההסברים התיאורטיים אתם בוודאי רוצים לדעת מה אוכלים בתכנית ומה לא. ובכן, בכמה נקודות:
• מותרים כל הבשרים – בקר, עופות, כבש, דגים
• מותרים כל הירקות למעט העמילניים שבהם (תפוח אדמה ובטטה)
• מותרים כל הפירות.
• אסורים כל הדגנים, הסוכרים והעמילנים.
• מותרים האגוזים והגרעינים.
• מותרים שומנים טבעיים (כבישה קרה, שומן מהחי, שומן חלב.)
• מותרים מוצרי חלב, כפוף לרגישות האישית.
• אסורים כל הדגנים, הסוכרים והעמילנים.
• בשלבי ההבראה אסורות הקטניות.
יש להדגיש ש-GAPS היא תכנית הבנויה בשלבים, לצורך ריפוי. GAPS אינה תזונה דלה בפחמימות, ואפשר לאכול כמה פחמימות שרוצים וגם ואינה תזונה קטוגנית למרות שאוכלים בה הרבה שומן.
* יש קושי מסוים עם הנתון הזה בהינתן העובדה שהיום אימהות מיניקות הרבה יותר ולמרות זאת אירעות האוטיזם רק עולה. בכל אופן, אלו הנתונים של ד"ר נטשה מהקליניקה, לפני 15 שנה. על כך אפשר לכתוב מאמר נוסף.
