בררנות האוכל אצל ילדים עם אוטיזם היא תופעה ידועה ונפוצה. היום היא מתחילה להיות נפוצה אצל יותר ויותר ילדים, וברמה מאד קשה.
זה מתבטא בזה שילדים מוכנים לאכול רק 2-3 מאכלים וזהו. זה יכול להיות טוסט ופתיתים או פיתה עם חומוס או תפוח אורז ולחם. זהו. זהו. כשיוגש אוכל אחר הילד יסובב את הראש הצידה ולא יתן לשום דבר אחר להכנס לו לפה. לפעמים ילד ימשיך לאכול פורמולה של תינוקות עד גיל 5 או 6 ולא יסכים לגעת בשום דבר אחר.
אחת התופעות הנפוצות היא שהילד מוכן לגעת רק במזונות במרקמים מסוימים - לפעמים רק רכים ולעמים רק מזונות פריכים. או רק במזונות לבנים או רק בשניצלונים של חברה מסוימת אחת ולא באחרים או במרק שבושל אצל סבתא רבקה אך לא במרק שבושל בבית. לפעמים יסכים לשתות רק מיץ מסוים אחד ולא אחר.
הקושי והתסכול של הורים הוא עצום.
יש טיפולים שונים שנועדו להביא את הילד לטעום עוד מאכלים - תזונאיות שזה עיסוקן, מרפאה להפרעות אכילה ועוד. השבוע דיברתי עם דיאטנית קלינית, מטפלת מפורסמת לענייני הפרעות אכילה. חשבתי שהיא תוכל אולי לעזור למשפחה מסוימת עם בררנות האוכל של הילד. כמובן שלי היו בראש מאכלי גאפס ואותם רציתי ליישם.
הצגתי את הקושי והיא בתורה הסבירה לי שלה קודם כל חשוב שהילד יתנסה בעוד משהו, עוד מאכל מסוים, ילמד לנסות מאכלים חדשים. למשל, אם עד עכשיו אכל רק לחם עם חומוס שהוא ינסה לאכול לחם עם ריבה, או עוגייה (אלו היו דבריה), ואחר כך לחם עם דבש. זו הדרך שלה. ולאן זה מביא אותנו? האם זה משנה באמת את התזונה של הילד? האם זה ישנה את בריאותו הגופנית והנפשית?
מטפל כזה וגם ההורים משקיעים מאמץ עצום כדי שהילד יטעם מלפפון. או עגבנייה. רואים באכילת ירקות ופירות את פסגת ההישג התזונתי. הורים באמת משקיעים מאמץ גדול וגם משלמים במיטב כספם כדי לראות את השינוי באוכל. וגם הכוונות של אשת המקצוע באמת טובות ואני מאמינה שבדרכה היא מצליחה.
ילדים מגיעים גם למרפאות להפרעות אכילה כי הילד לא רוצה לאכול. במשך חודשים רבים הוא הולך למרפאה להפרעות אכילה והוא קצת לומד לטעום דברים חדשים. הוא קצת לומד להשתמש בכלי אוכל. טוב, אז? האם יש פריצת דרך משמעותית?
הכלים שמניתי כאן (ויש עוד) אינם לוקחים בחשבון שזה לא שהילד "בוחר" את האוכל שהוא בוחר, זה לא ש"הוא לא רוצה", זה לא ש"הוא לא אוהב" טקסטורה מסוימת של אוכל או טמפרטורה מסוימת, זה לא ש"הוא בררן" וזה לא "שהוא אוטיסט". חשוה להבין שלילד אין ברירה אלא לאכול את מה שהוא אוכל, את מה שהוא מבקש. זה לא הוא שמבקש את האוכל המסוים. זה לא הוא. אין לו ברירה.
למה זה קורה?
אתם זוכרים שבתוכנו חיים טריליונים של חיידקים ופטריות. מאות אלפי חיידקים ופטריות ועובשים וגם תולעים. לא נעים, אבל אנחנו הבית שלהם, מספקים להם מגורים ואוכל. אוכל? מממ... איזה אוכל הם הכי אוהבים? לחם, דגני בוקר, ביסקוויטים, פיתה, ביסלי, אורז, תפוח אדמה... יאמי, איזה כיף. רגע, תכף מגיע...ואיך החיידקים האלה מבקשים את האוכל הזה? למרות שאלו יצורים בעלי תא אחד, הם מאד מתוחכמים. הם מפרישים חומרים שונים, חומרים שהם אותות כימיים שמתכתבים עם המוח שלנו. הם אומרים למוח שלנו לספק להם את האוכל שהם רוצים. הם מבקשים פתיתים, לחם, ממתקים אורז.... וזה מה שהילד שלכם מבקש מכם לאכול. אין לו ברירה בכלל. זה לו הוא, זה החיידקים שבתוכו. וההורים נותנים את האוכל הזה (מסכן הילד, לפחות שיאכל משהו...)
דבר נוסף שהחיידקים האלה עושים הוא לשנות את התחושתיות בפה. יש להם תפקיד בשמירה על חומציות הפה, על היכולת להרגיש טעמים. מה שהיום קורה הוא שהילד לא מרגיש את האוכל כפי שאתם מרגישים אותו - לא את הטעמים, לא את הטקסטורה ולא את הטמפרטורה. אין לו בפה את ההגנה של אותם חיידקים טובים שיש לכם. לפעמים הם פשוט סובלים כשהם אוכלים. צורב להם, חריף להם, כואב להם.
בעלי מקצוע יקראו לזה "זו חלק מהבעיה של הויסות החושי שלו" או "חלק מהדיספרקסיה שלו".
מה אנחנו מציעים
אנחנו קוראים לזה דיסביוזה - חוסר איזון חיידקי, או פלורה (תערובת החיידקים הייחודית שיש לכל אחד) לא תקינה. איזון של החיידקים יעשה שינוי באופן שבו הילד אוכל. משהו יקרה בפה. חוש הטעם ישתנה והוא יהנה מטעמים חדשים, הטקסטורות לא יהיו כל כך תוקפניות, הוא יוכל להינות ממה שמגיע אליו לפה. כן, חיידקים.
השינוי הזה לוקח זמן והוא יכול לקרות בתכנית גאפס. הוא בעצם קורה כל הזמן עם הילדים כאן בקבוצה. המזון שהילד יתחיל איתו כאן יעשה עבורו שינוי דרמטי. הוא יתחיל לשנות את מה שקורה אצל הילד בפה ומה שקורה אצלו במעי. המזון הזה יתחיל לנקות חיידקים מעוררי מחלה מהמעי ולאפשר לחיידקים טובים להתפתח ולשגשג. אלו דברים שלא יקרו עם דיאטנית קלינית שתלמד אותו לאכול עוגיית שומשום או מלפפון. זה לא יקרה במכון להפרעות אכילה שבה יתעסקו עם ההתנהגות שלו. זה גם לא יקרה כשהאמא תתחנן אל הילד שיטעם עגבנייה.
זה יקרה עם מזונות גאפס. זה יקרה עם מרק בשר ועוף ועם מזונות פרוביוטיים. זה יקרה.
ומה נגמר עם אותה דיאטנית? לא התלבטתי הרבה. חשבתי שזה לא הגיוני שבדרך לתזונת GAPS הילדים יאכלו קודם לחם עם ריבה. נפרדנו בידידות.
#תזונה_וטיפול_טבעי_באוטיזם_GAPS - קישור
#ילדים_מבריאים_עם_GAPS - קישור
#יעל פרל מתכונאית GAPS - קישור
#המרכז_הישראלי_לGAPS
www.gapsisrael.co.il
