יוד בפרוטוקול גאפס – עם המלצות של ד"ר נטשה


                           IODINE    

  •     יוד הוא מינרל חיוני.
  •    יוד הוא מינרל שאיננו צורכים אותו מספיק.
  •    צריכת היוד בישראל היא מהנמוכות בעולם (מחקר  מ-2017).
  •    המינון שנקבע ב (RDA (Recommended Dietary Allowance  ליוד הוא נמוך מדי ובקושי מספיק על מנת לשמור על תפקוד בלוטת התריס. 

 



יוד בפרוטוקול GAPS, עם המלצות של ד"ר נטשה


Image result for יוד"יוד הוא מינרל חיוני לתמיכה בהפרשה של רעילות מהגוף, הוא מרכיב חשוב ביכולת שלנו לפנות רעלים. מערכת ניקוי הרעלים ממש אינה יכולה לתפקד ללא יוד. " אלו דבריה של ד"ר נטשה קמפבל מק'ברייד בכינוס שנתי של ווסטון פרייס פאונדיישן בבלטימור בסוף 2018. כששאלו אותה על השכיחות הגבוהה של תפקוד נמוך של בלוטת התריס ענתה בקצרה "יוד".

היא המשיכה ואמרה "חלק מפרוטוקול גאפס הוא צביעה של העור ביוד על מנת לקבל מושג האם יש לך או אין לך מחסור ביוד. כשתמרח יוד, הגוף יספוג את היוד או שלא יספוג אותו, לפי הצורך של הגוף. אם צבעתם וכעבור כמה שעות זה נעלם, אם זה נעלם יותר מהר מאשר ב-3-4 שעות ואפילו 8 שעות, זהו סימן של חסר וכדאי לתסף. כשיוד נספג מהר אחרי שמרחת אותו על הגוף, חסר לך יוד. בעבר היה מספיק למרוח יוד על הגוף כדי לתסף, ועכשיו היא רואה יותר חסר ויותר צורך לקחת יוד בבליעה, במיוחד במבוגרים." לוקחים לאט וכל הזמן מגדילים את המינון. כשהחסר מאד גדול, מגדילים ומגדילים מינון ומוצאים את המינון האישי שלכם. יוד תומך בבלוטת התריס, אך עושה הרבה הרבה יותר מזה. יוד מעורב בכל כך הרבה פעולות של הגוף, ממש לא רק בלוטת התריס. "

רצפטורים ליוד יש בכל תא ותא בגוף. דגש גדול שמים על תיסוף איטי, כשלוקחים יוד בבליעה.



סימני חסר ביוד חופפים לסימנים של תת פעילות בלוטת התריס


כאשר אצל מישהו יש חסר ביוד נוכל לראות ספיגה מאד מהירה של הכתם שצבענו על העור. לפני תיסוף חשוב שנשים לב ונראה האם יש גם סימנים פיזיים של חסר ביוד.  יש חפיפה כמעט מוחלטת בין הסימנים של חסר ביוד לבין הסימנים לפעילות נמוכה של בלוטת התריס. אלו חלק מהסימנים הנפוצים:

  • ידיים ורגליים קרות
  • טמפרטורת גוף נמוכה מהנורמה
  • שיער דליל ונסוג במצח
  • שיער דליל בצד החיצוני של הגבות
  • שיער חסר ברק
  • עור יבש
  • ציפורניים שבירות
  • ערפל מוחי
  • חוסר יכולת לרדת במשקל
  • דיכאון
  • גויטר (נפיחות של הצוואר)
  • מיקסדמה (נפיחות אופיינית)


יוד והלוגנים אחרים

כשאנו מתבוננים בטבלת היסודות, בצד ימין נמצא הטור של ההלוגנים, יש הקוראים להם הלידים. זוהי משפחה של יסודות, וככל המשפחות יש בין היסודות במשפחה הזו דמיון מבני. מי במשפחה? פלואור, כרום, ברום, יוד ואסטטין. לפי הסדר הזה הם מופיעים בטבלת היסודות. מכל המשפחה הזו אנחנו זקוקים באמת רק ליוד ואיננו זקוקים לבני המשפחה האחרים, והם רעילים לנו. בחיינו המודרנים אנו חשופים להרבה הלוגנים אחרים ולמעט יוד.התאים שלנו זקוקים רק ליוד וסופגים אותו ומשתמשים בו לצרכי הגוף המגוונים. בהיותם זקוקים ליוד ובהיעדר מספיק יוד בתזונה התאים טועים ומאפשרים לבני משפחת ההלוגן האחרים, הדומים, להיכנס לרצפטורים ולתאים. רק שלמרות הדמיון, מי שאינו יוד אינו יכול לבצע את תפקידי היוד. בנוסף, כשחומרים אחרים נספגים במקום יוד יש לנו בעיה חדשה, רעילות מהיסוד הרעיל, בן המשפחה הקרוב. נראה שהבעיה הגדולה ביותר היא רעילות מברום, היסוד הכי דומה ליוד. ברום הוא חומר דוחה אש ולכן על פי חוק הוא נמצא במזרונים שלנו, בשטיחים ובבדי הריפוד ומשם הוא נשטף לנהרות ולמי השתיה. בחלק מהמקומות בעולם עדיין מוסיפים ברום לקמח, למרות איסור גורף במקומות אחרים. הכלור רעיל גם כן ויש לנו אותו במי השתיה ובמי הבריכה ואילו הפלואור נמצא בשפע במשחות בשיניים ובמוצרי רפואת שיניים.
לקמח לאפיית לחם. כשאנחנו לוקחים יוד כל החומרים שמתחרים ביוד מתחילים לצאת מהגוף, שזה מצוין, אך עלולים לייצר סימפטומים אצל המטופל. 

זה לא מידע חדש, ד"ר נטשה מדברת על זה כבר 15 שנה ונושא היוד מוזכר בספרה. ב-2016 היא אמרה "אנחנו חיים בעולם מלא ביסודות הלוגניים (ברום כלור יוד ופלואור) הגונבים לנו את היוד ולכן אנשים צריכים בתקופתנו יותר יוד מאשר בעבר ונראה שהמצב הולך ומחמיר. בכלל נראה שכל הבעיות איתן אנחנו מתמודדים מאד החמירו בשנים האחרונות. היה מספיק למרוח יוד על הגוף או לתסף באצות על מנת לעזור לאנשים. היום זה כבר לא מספיק עבור רבים ואם ניתן יותר אצות אנחנו מסתכנים בצריכה של ארסן, בכספית ובמתכות רעילות אחרות הנמצאות באצות. כמות הברום בסביבה גדלה וכן הנוכחות של הלוגנים אחרים. "


תיסוף ביוד

יוד GAPS אוטיזם
כשאתם בגאפס ורוצים לקחת יוד כדאי מאד להיעזר במישהו שלמד ומבין ביוד.

תולעים, וירוסים וחיידקים וכן סרטן, מתים בנוכחות יוד. לאנשי גאפס יש תולעים, בקטריות ווירוסים ששומרים על שווי משקל כלשהו בתוך אוכלוסיית חיידקי המעי המדרדרת. כשמתחילים לקחת יוד מותם של אלו והפינוי שלהם מהגוף עלולים לגרום לתגובת ניקוי,  חזק die-off , ולכן יש לנהוג בתיסוף זה בהתאם, בזהירות ובאיטיות. 
בגאפס יש רק שני מוצרים מורשים לתיסוף ביוד. האחד הוא יוד לוגול, Lugol's, נוזלי והשני הוא יודורל,Iodoral, שזה אותו סוג של יוד, רק בצורה של טבליה. בשני המוצרים זוהי תערובת של יוד ושל יודיד האשלגן בפרופורציה מושלמת המתאימה לאיברים השונים של הגוף. שניהם מומלצים על יד ד"ר נטשה. את שני המוצרים אפשר לקחת עם אוכל או בלי אוכל, אין לזה חשיבות.
יוד במריחה משמש לבדיקה עצמית למחסור ביוד ולצורך בתיסוף.  נעשה מריחה של יוד 2% (כמו זה שבתמונה משמאל) על אזור בגודל כף יד או יותר על האמה. נעקוב אחר היעלמות הכתם. אם הכתם הצהוב-חום נעלם תוך פחות מ-24 שעות אתם חסרים יוד. גם אם זה 12 שעות, אתם בחסר. לתיסוף, מרחו על אזורים רכים בעור, כל יום, במקומות שונים. אם לאורך זמן יש חסר אפשר לקחת בלקיחה פנימית.

בלקיחה פנימית מתחילים עם טיפה אחת בלבד ומתקדמים לעוד טיפה ועוד טיפה כל כמה ימים. אמורים להרגיש התחדדות של המחשבה, ערנות טובה, יכולת לתפקוד גבוה יותר במשך שעות ארוכות יותר. 

מריחה של יוד על הגוף אינה תמיד מבחן שניתן לסמוך עליו, היוד נעלם גם כתוצאה מהתאדות מהעור, ולא רק נספג. הבדיקה משמשת אותנו כהנחיה ולא כחוק שאין לזוז ממנו. כדאי שחסר יוד יאומת גם על ידי סימפטומים המראים לאותו הכוון.

 

פרוטוקול יוד

ללקיחה של יוד יש פרוטוקולים הכוללים חומרים נלווים. הפרוטוקול נועד למנוע פגיעה בבלוטת התריס מחד ולהמעיט בתופעות לוואי מאידך. עד כמה הפרוטוקול רחב תלוי במצב התזונתי של המטופל. במינימום, לפני התחלה של לקיחת יוד יש לקחת במשך שבועיים סלניום, 200 מיקרוגרם ומלח טבעי 1/4 כפית פעמיים ביום. יש פרוטוקולים מחמירים יותר שכוללים ויטמינים ומינרלים נוספים כמו אבץ, מגנזיום וויטמין C.


כשד"ר נטשה נשאלה באיזה גיל אפשר לקחת יוד בלקיחה פנימית היא אמרה "לא ניסיתי מעולם לתת יוד בלקיחה פנימית לתינוקות. הייתי אומרת שזה יותר מתאים לקראת גיל ההתבגרות, גיל 12. זה יכול להשתנות בעתיד כי ילדים יותר ויותר חולים מגיעים לקליניקה. כרגע, בינתיים, מריחה חיצונית של יוד בילדים מועילה, עובדת טוב. מצאתי גם משהו נוסף שעובד עם ילדים, כשהם צופים בטלויזיה או משחקים במשחקי וידאו ויושבים בשקט לכמה דקות, לשים להם את הרגליים במים עם כמה טיפות של יוד לוגול. כפות הרגליים הם אזור שמאוד סופג דברים מבחוץ והיוד יספג. בעצם אני מוצאת גם שכשמורחים את היוד על כפות הרגליים או הידיים הספיגה טובה יותר מאשר באזורי גוף אחרים. אנחנו כנראה אמורים לספוג דברים דרך כפות הידיים והרגליים, יש לנו יכולת כזו. "

 

ד"ר נטשה מציעה שכשהטעם של היוד הנוזלי הוא לא נחמד, זה ממש בסדר שאנשים יעדיפו את טבליות היודורל. לאנשים יש רפלקס הקאה מהלוגול לפעמים. לדבריה, שני המוצרים מומלצים ושאנשים יקחו את מה שנוח להם לקחת.


היוד הוא תוסף משמעותי ומומלץ להוועץ באיש מקצוע לפני התיסוף. 


מאמרים כלליים על יוד - כאן
על יוד ואוטיזם - כאן
 

לעניין היוד יש כמה ספרי חובה:

Brownstein, David. Iodine, Why You Need It, Why You Can’t Live Without It. Michigan: Medical Alternatives Press, 2008. Print.

Farrow, Lynne. The Iodine Crisis, What You Don’t Know About Iodine Can Wreck Your Life. USA: Devon Press, 2013. Print.

 

אתר gapsisrael.co.il נכתב ומנוהל על ידי אביבה אברון , נטורופתית ND, עם התמחות בדרכי העיכול ובטיפול תזונתי בילדים בכלל ובילדים עם אוטיזם בפרט. 
 אביבה היא (CGP (Certified GAPS Practitioner, מדריכה ומלווה בתכנית גאפס.

אביבה אברון עובדת בקליניקה בקרית אונו. 



“GAPS™ and Gut and Psychology Syndrome™ are the trademark and copyright of Dr. Natasha Campbell-McBride. The right of Dr. Natasha Campbell-McBride to be identified as the author of this work has been asserted by her in accordance with the Copyright, Patent and Designs Act 1988.



יצירת קשר
/>