איך ולמה לאכול נקי יותר ולהימנע מרעילות של גליפוסייט
אחד מהעקרונות של גאפס הוא שעל מנת להרגיש טוב יותר עלינו לאכול מזון נקי. והרי כולנו רוחצים את הפירות והירקות לפני שאוכלים אותם, אז למה הכוונה במזון נקי ולמה צריך להתעכב על זה במיוחד? ובכן, התשובה לכך די ארוכה והכונה היא ל-
מזון נקי ולא מזון מתועש.
מזון נקי וללא חומרים משמרים.
מזון נקי וללא צבעי מאכל.
מזון נקי וללא חומרי טעם וריח.
מזון נקי וללא מווסתי חומציות, ללא מתחלבים, ללא מרכיבי E למיניהם.
אולי נאכל מזון אורגני?
והנה, למרות שהסיכוי שמזון אורגני יהיה נקי יותר, בגאפס אנחנו לא מבקשים באופן חד משמעי שהמזון יהיה אורגני. מעולם לא שמעתם ממני שהגזר שאתן שמות במרק הוא לא חוקי בגאפס כיוון שאינו אורגני או שיש להקפיד הקפדה יתרה על קניית עוף אורגני. והיום אני שואלת האם זו התנהלות נכונה? האם נכון שתכנית כל כך מקיפה כמו גאפס תתעלם לחלוטין מהסוגיה של האם לצרוך מזון ממקור אורגני או ממקור לא אורגני.
יש הרבה סימני שאלה סביב הנושא הזה של אורגני. מדי פעם מגיח בעתונות הכתובה או המשודרת דיון על היתרונות והחסרונות של המזון האורגני. אני מאמינה שצריך להיות ערים לנושא הזה ואעלה כאן לרגע כמה סוגיות מבלי להכנס לעומקם של דברים ומבלי לתת הוכחות:
חומר ריסוס - האם הוא תמים או מסוכן?
בעצם הרעיון לכתבה התחילה מזה שאני רוצה לכתוב על גליפוסייט, gliphosate. יתכן ומעולם לא שמעתם את השם הזה ולא נחשפתם כלל לבעיה, אך גם אם אינכם יודעים את שמו החומר הזה מוצא את דרכו אל הצלחת של משפחתכם מדי יום. והוא לא רק בצלחת, הוא באויר של הגינות המרוססות "נגד נחשים", וגם בגינה של גן הילדים וגם בדשא שמתחת לביתכם. החומר הוא בכל מקום. ובכן, גליפוסייט הוא חומר הנמצא בריסוס צמחים במותג הידוע ראונד-אפ, של חברת מונסנטו, שעובדת עכשיו תחת Bayer . אנחנו, הציבור מרגישים בטוחים שמשרדי הממשלה ישמרו עלינו מפני חומרים רעילים בריסוס. האמנם?
מתוך כתבה בגלובס: "ישראל נחשבת לצרכנית כבדה מאוד של חומרי הדברה, וכ-25% הם קוטלי עשבים - בשימוש חקלאי ועירוני. הנפוץ שבהם הוא הגליפוסט. הרשויות המקומיות משתמשות בחומרי הדברה כדי להתמודד עם עשבים, שמהווים בעיקר בעיה אסתטית. הריסוס מתבצע מספר פעמים בשנה בגינות ציבוריות, במדרכות, בשבילים וכן בפארקים העירוניים. לפי ארגון ‘אדם טבע ודין’, ישראל נמצאת מאחור בהגנה על הציבור מפני חשיפה לחומרי הדברה במקומות אלו. דו"ח הארגון קובע כי בשעה שבישראל אין תוכנית לאומית להפחתת הריסוס, הנושא נופל בין הכיסאות, ואין משרד ממשלתי שלוקח עליו אחריות באופן מלא."
את החומר המדעי על גליפוסייט תוכלו למצוא אצל החוקרת הידועה מ- MIT, Stephanie Seneff. היא זו שגם חוקרת את הקשר בין החומר הזה לבין אוטיזם. יתכן והחשיפה לגליפוסייט היא קטנה אך אנו נחשפים בתדירות גבוהה מאד. החומר הזה נמצא בריסוסים גם במרחב הציבורי – דשא, עשבים "שוטים" עשבים לא רצויים – כולם יקבלו ויש של גליפוסייט מהגנן התורן. כן, גם העשבים בגני הילדים יטופלו כך. החשיפה היא מעטה אך היא בכל מקום, ממש בכל מקום.
אזכיר כאן רק כמה מהסכנות שהחשיפה לגליפוסייט טומנת בחובה.
הטבלה מעלה מראה קורלציה בין העליה בשימוש בגליפוסייט לבין אוטיזם, ADHD, חרדות, הפרעות שינה.
ובכן, מזונות רבים בישראל נגועים בגליפוסייט. כמה? לא ידוע בדיוק. מאמצים של ארגון "אדם טבע ודין" לאסור או להגביל את השימוש בגליפוסייט כפי שנעשה בחלק ממדינות אירופה, עדיין לא צלחו.
לא ידוע לי על מחקר ישראלי לבדיקת גליפוסייט במזונות. בארצות הברית כן בדקו והרי חלק מהממצאים. דוגמאות למזונות נגועים בארה"ב:
• חטיפי גרנולה granola bars
• מיץ תפוזים בבקבוקים
• פסטה מחיטה מלאה
• סויה
• תירס
• חומוס! חומוס! חומוס! וקטניות אחרות
ואם נחזור לתכנית גאפס - כידוע, כל המזונות הרשומים ברשימה הקטנה הזו הם אסורים בגאפס. לדעתי הסיבה לכך שהם אסורים אינה רק כי הם קשים לעיכול (הקטניות) אלא כי הם מהמזוהמים ביותר בגליפוסייט.
יש החושבים שהרגישות הרבה שיש באוכלוסיה לחיטה, לסויה, לתירס ולחלב (פרות ניזונות מסויה ומתירס) נגרמת מחשיפה לגליפוסייט ולא בשל נוכחות מרכיב הגלוטן.
הגנו על עצמכם מחשיפה לגליפוסייט
איננו יודעים בוודאות באילו מזונות בישראל יש גליפוסייט, התחיקה בעניין זה מתמהמהת. ובכל זאת אנחנו יכולים לנקוט בצעדים מסוימים להקטנת החשיפה לחומר זה ולתמוך בסילוקו מהגוף.
לאכול מזון אורגני – כשבוחרים מגדל ירקות אורגניים כדאי לנסות לברר עם איתו האם הוא משתמש בריסוס בגליפוסייט.
לשים לב לריסוסים של הדשא והעשבים והתרחקו. אל תשימו את הילד על דשא שרוסס...
דברו עם העיריה של היישוב שלכם ודרשו להימנע מריסוס עשביה בגליפוסייט.
וכדי להוציא אותו מבגוף ולהקטין את הנזק...
לצרוך הרבה גליצין, חומצה אמינית חשובה שנמצאת בשפע במרק העוף/בשר של גאפס.
לצרוך קלפ – kelp, אצה עשירה ביוד שמונעת ספיגה של חומרים רעילים הנמצאים בריסוסים כגון ברום ופלואור.
לצרוך פרוביוטיקה על מנת לתקן את פלורת המעי הנפגעת מחומרי הריסוס.
שימו לב לכך שכל ההמלצות האלה כאילו יצאו מספר ההמלצות של גאפס.
בעיות עם גליפוסייט -
https://www.youtube.com/watch?v=NBhwqyK84U0 Stephanie Senneff
https://draxe.com/health/glyphosate-toxicity/ Dr.Axe