"חשיפה למוצקים" - מתינוק יונק לתינוק אוכל
נושא הזנת תינוקות וחשיפה של תינוק למזון מוצק הוא נושא שעולה יותר ויותר בקבוצות ההורים. אימהות מעלות רעיונות שונים למזונות ראשונים, מתוך הידע שלהן, של חברותיהן ושל האימהות שלהם. הרעיונות והעצות השונות כוללות: להתחיל לחשוף את התינוק למרק ירקות, תפוחי אדמה, תפוחי עץ וטחינה ואף עלה הרעיון של לתת לתינוק סטייק, שימצוץ – רעיון שקיבל אהדה רבה.
נזכרתי בשיחה שהייתה לי לא מזמן עם הבת שלי, בה היא סיפרה לי שחברות שלה נוהגות לתת לתינוקות שלהן בשלב החשיפה למוצקים מזונות פחמימתיים כמו לחם, קרקרים, חטיפי אורז, במבה, טחינה, ביסקוויטים ועוד מאכלי דגנים שכאלה. נתקלתי בזה לא פעם גם בקליניקה, אך הפעם זה הקפיץ אצלי את כל הנורות האדומות. זה נשמע לי מנוגד להגיון הבסיסי ביותר - הרי אנחנו רוצים שהמזון יותאם לגיל התינוק מכל הבחינות – שתהיה לתינוק יכולת ישיבה יציבה, יכולת בליעה טובה, משיכה בסיסית אל המזון שאחרים אוכלים, התאמה של חומרי התזונה לגיל התינוק, וכמובן מוכנות בסיסית של מערכת העיכול לפרק ולהטמיע את המזון שמציעים לתינוק.
נתבונן לרגע על המוכנות הפיזיולוגית של מערכת העיכול של התינוק בזמן ההתחלה של הצגת המזונות החדשים. נניח שהגענו כבר לשלב בו יש להתחיל ולתת לתינוק מזונות חדשים, שאינם חלב אם או תמ"ל. הגיל המומלץ המאד כללי לכך הוא גיל חצי שנה לתינוק יונק וגיל 4 חודשים לתינוק שאוכל תמ"ל. בכל ארוחה ויחד עם כל ביס וביס מתרחשות פעולות רבות בגופו של התינוק, כשתהליך ספיגת המזון מתרחש לאורך כל מערכת העיכול, החל מהפה והאף ועד היציאה. בדרך הארוכה הזו מתרחשים תהליכים מרתקים שאיננו רואים:
ריחו של המזון מעודד יצירת אנזימי עיכול בפה, בקיבה ובלבלב.
רוק נוצר בפה, והוא מלא באנזימים
הפה נפתח לקבל מזון. התינוק לומד להעביר את המזון אחורה, ללעיסה או לבליעה. המזון נכתש לעיסה.
גוף התינוק לומד מתי כבר אפשר לבלוע ומתי עוד לא.
המזון העיסתי יורד בוושט, עובר מעיכה פיזית ופרוק כימי מסיבי על ידי חומצות הקיבה.
בדרכו של האוכל במעי הוא מתפרק יותר ויותר על ידי אנזימים המגיעים מהלבלב ומיצי מרה במגיעים מהכבד.
בתום תהליכים אלו ניתן לומר שהאוכל מפורק ליחידות הבסיסיות ביותר – פחמימות מפורקות למולקולות של חד סוכר, חלבונים מתפרקים לחומצות אמינו ושומנים לחומצות שומן.
רק בשלב זה נכנסים החומרים המזינים לזרם הדם.
לאורך כל התהליך הזה מתפתח גם המיקרוביום, שהיא מערכת החיידקים שבמעי. למיקרוביום תפקיד חשוב הן בעיכול עצמו והן בשמירה על בריאות מערכת העיכול כולה. מגוון החיידקים פחות או יותר מתקבע בתקופה זו, אלא אם יש הפרעה על ידי גורמים חיצוניים.
וכך, מערכת העיכול של התינוק שמתחילה להתפתח בתקופת ההריון, בחודש הרביעי, ממשיכה להתפתח לפחות עד גיל בקיעת כל השיניים, בגיל 28 חודשים לערך. בגיל שנתיים וחצי פעוט נוגס במזון וחותך אותו בשיניו, לועס אותו, מסוגל לבלוע מזונות שונים מבלי להחנק ומיצי העיכול שבקיבתו יחד עם האנזימים ומיץ המרה שבמערכת העיכול מסוגלים לפרק ולספוג כל מזון וגם להפריש החוצה פסולת.
ואיך זה קשור ללחשיפה למוצקים ולמזונות ראשונים?
החצי שנה הראשונה, הנקה
בחצי השנה הראשונה לחיי התינוק הוא ניזון מחלב אם או מתמ"ל, או משילוב של שניהם, כאשר ידוע שהנקה מלאה היא בעדיפות ראשונה.
וממה מורכב חלב האם?
גוף התינוק מותאם במדויק לפירוק המזונות האלה, שבחלב האם. תינוקות קטנים אכן מייצרים אנזימים פונקציונליים (פפסין ואנזימים פרוטאוליטיים) ומיצי עיכול (חומצה הידרוכלורית בקיבה) הפועלים על חלבונים ושומנים. זה הגיוני לחלוטין ומותאם במדויק למזון. בתרבויות מסוימות, מעודדים נשים בהריון ואימהות טריות לאכול הרבה ביצים, כבד ובשר על מנת שהחלב האם שלה יכיל את השומנים והחלבונים הנאותים, שגופו של התינוק מסוגל לפרק ולספוג.
דיברנו על חלבון ועל שומן, אך מה קורה עם פירוק פחמימות מהמזון? פחמימות אמורות להתפרק למרכיב היסודי שנקרא חד סוכר, וזאת לפני הכניסה לזרם הדם. גוף התינוק הצעיר מותאם לפירוק הסוכר היחיד הנמצא בחלב אם על ידי יצירת האנזים לקטאז, המפרק לקטוז. ומה קורה עם סוכרים אחרים? ועם עמילנים כמו תפוח אדמה או עוגיה? לפירוק סוכרים אחרים (לחם, תפוחי אדמה, בטטות, אורז, תירס) דרוש אנזים הנקרא עמילאז. אנזים זה מופרש על ידי בלוטות הרוק שבפה, וגם, בשל החשיבות הרבה של אנזים זה, ועל מנת לעודד פירוק מלא של העמילנים, הוא יופרש גם על יד הלבלב. בגיל חצי שנה אין עדיין הפרשה של עמילאז והוא יופיע אצל התינוק יותר מאוחר, סביבות גיל שנה. לפני גיל שנה עמילנים ופחמימות לא יתפרקו בגוף התינוק והם יגרמו לנזק.
לפיכך, המזון המוצק המוקדם ביותר של התינוק, אחרי ההנקה, מוטב שיהיה בעיקר מן החי, שכן מערכת העיכול שלו, למרות שאינה בשלה, מצוידת יותר לספק אנזימים לעיכול שומנים וחלבונים ואינה מצוידת במה שדרוש לפירוק פחמימות. זה מסביר מדוע תזונאים רבים מצביעים עכשיו על בשר ומוצרים מן החי כמזון מזין להתחלת גמילה מוקדמת.
חישבו על זה: כשמתחילים להוריד מהכמות של חלב האם לטובת מזונות אחרים, מה קורה מבחינה תזונתית? אנחנו מפחיתים משמעותית את כמות החלבון, השומן והכולסטרול שבמזון של התינוק, שכה חיוניים לבריאותו ולהתפתחותו. אם לא נמלא את החסר הזה, יוביל הדבר במהירות לחוסרים באבץ, ברזל, נחושת, ויטמיני B מסויימים, כולסטרול, ויטמין A ועוד.
ומה בפועל קורה היום בבתים של אימהות צעירות? מתחילים בגיל חצי שנה לתת לתינוקות דייסות של דגנים, חיטה, אורז, קורנפלור, תפוחי אדמה, בטטות ופירות. ואנחנו כבר יודעים שאלו מזונות שתינוק אינו יכול לעכל אותם. התינוק מקבל מזון שאינו מסוגל עדיין לעכל כיון שאין לו את האנזימים הדרושים לכך. האם זה הגיוני ? ביום בהיר אחד התינוק שאכל עד עכשיו מזון עתיר שומן וחלבון (חלב אם) אינו מקבל את המזון הזה יותר והוא מתחיל לקבל מזון שאינו מסוגל לעכל וגם אינו מכיל את כל מה שהוא צריך ואת מה שקיבל עד כה. ואז קורה משהו נוסף – פחמימות לא מעוכלות מגיעות למעי הגס וחיידקי המעי מתחילים "לחגוג ולהתרבות" – ומכאן נראה ונחווה תינוק הסובל מאי נוחות מתמשכת: התינוק בוכה הרבה מעבר לסביר, התינוק לא רגוע, התינוק משלשל, התינוק סובל מגרעפסים וריפלוקס, גזים, הקאות, התינוק לא רוצה לאכול והוא רק רוצה לינוק. ועוד.
וכאן מתחיל המסע המייגע של ההורים לרופא הילדים שמרגיע ומבטיח ש"זה" יעבור, לגסטרו, שם מציעים בדיקות פולשניות ואף לדיאטנית שמלמדת אותם רק את מה שכתוב בהוראות, ומציעה להחליף פורמולה.
הורים מחליפים אז פורמולה לכזו המבוססת על סויה או על מזון מפורק, וגם זה לא ממש עוזר, לא תמיד. ולא חולף זמן רב והתינוק גדל לפעוט, והפעוט מפגין בררנות באוכל - הפערים בין המזון הדרוש לפעוט לבין מה שהוא מקבל בפועל הולכים וגדלים וכך גם החסרים התזונתיים והסימפטומים המגיעים איתם.
ואז מופיעות אלרגיות ורגישויות למזון, עצירות כרונית, שלשול כרוני, אטופיק דרמטיטיס, עצירת גדילה ועוד...
ושוב הולכים לרופא שיחפש למה הילד אלרגי, ומוציאים כסף גדול ורב על בדיקת רגישויות למזון בחו"ל, ומתחילים להוריד מזונות שרגישים אליהם, אחד אחד, והילד נשאר עם 2-3 מזונות.
חישבו, האם בגיל ששה חודשים התינוק מפסיק להזדקק לחלבונים מלאים? הידעתם שבדגנים יש מעט חלבון והחלבון איננו מלא? וקטניות, שלכאורה משלימות את החלבון הדל הן לא מזון לתינוקות כי אלו פחמימות קשות מאד לפרוק. אתם יודעים היכן יש מזון עם חלבון מלא ושומן בריא? בכל המוצרים מן החי – עוף, בשר, ביצים ומוצרי חלב.
מהשיחה עם בתי על נתינה של המזונות הפחממתיים האלה לתינוקות למדתי שהאימהות עושות את זה כי הן מאמינות שככה, כשחושפים את התינוקות למזונות דגניים ועמילניים ולאגוזים ולזרעים מוקדם, ימנע הדבר מהילדים אלרגיות למאכלים האלה בעתיד. יש לי חדשות לא נעימות – האלרגיות הן דווקא לדברים שהוצגו בטרם עת למערכת עיכול לא בשלה.
שימו לב לתמונה – למה הילדים אלרגיים? ובכן, לא לבשר ולא לעוף.
אבל התינוק רעב...
סיבה נוספת ששמעתי שבשלה נותנים דגנים לתינוק היא כי התינוק רעב ושום דבר אחר לא משביע אותו והוא צורח וצורח עד שנותנים לו משהו. אז נותנים לו עוד ועוד דגנים, ביסקוויטים, פירות. רק שיירגע.
ובכן, בוודאי שהוא רעב.
התינוק היה רגיל לאכול מזון עתיר שומן וחלבון, שהוא מזון מאד משביע ועשיר, ועכשיו נותנים לו תפוח ודייסת אורז. אז התינוק רעב והוא רעב בצדק כי לא קיבל לאכול דבר מלבד קלוריות דלות בתוספת ויטמינים סינטטיים, שגם אותם גופו לא מסוגל לפרק. תבינו, זה שהתינוק קיבל מספיק קלוריות לא אומר דבר על חומרי המזון החיוניים שקיבל לגופו. קלוריות זהו מדד רע ומבלבל שמדבר על כמות האנרגיה הדרושה לחימום מים במעלה אחת. מה לזה ולמזון לתינוק?. כשמקור הקלוריות הוא מפחמימות אכן תתרחש עליה במשקל (שאיפתה של כל אם ושל כל אחות בטיפת חלב) אבל אין לזה קשר להאם התינוק אכן מקבל את המזון שהוא צריך.
אז מה כן כדאי לתת לתינוק כמזונות ראשונים?
אתן כאן תקציר על מנת שתבינו את הכוון. זו לא הדרכה מלאה, זו טעימה, על פי סדר המאכלים המומלץ. סדר זה הוא על פי קלות העיכול וההתאמה לגילו של התינוק וליכולת העיכול שלו.
ללא הבשרים,
ככל שנתאים את עצמנו להתפתחות של גוף התינוק, כך הוא יצא נשכר, וגם אתם.
מקורות טובים למידע הם האתר של ווסטון פרייס,
https://www.westonaprice.org/health-topics/nourishing-a-growing-baby-2/#gsc.tab=0
ספריה של ד"ר נטשה קמפבל מק'ברייד והתייחסותה להזנת תינוקות, וספריה של Sally Fallon
נושא מזונות התחלה וחשיפה של תינוק למזון מוצק הוא נושא שעלה היום באחת הקבוצות. אימהות העלו רעיונות שונים למזונות ראשונים, מתוך הידע שלהן, של חברותיהן ושל האימהות שלהם. הועלו רעיונות כגון התחלה עם תפוחי אדמה, תפוחי עץ וטחינה ואף עלה הרעיון של לתת לתינוק סטייק, שימצוץ – רעיון שקיבל אהדה רבה (לא, אין לי בעיה עם זה, אך זה לא פותר את הסוגיה).
נזכרתי שלפני כמה חודשים סיפרה לי הבת שלי שחברות שלה נוהגות לתת לתינוקות שרק מתחילים להיחשף למוצקים מזונות פחמימתיים כמו לחם, קרקרים, חטיפי אורז, במבה, טחינה, ביסקויטים ועוד מאכלי דגנים שכאלה. האמת היא שדי ההזדעזעתי אז ממה שהבת שלי סיפרה. אמנם נחשפתי להרגלי האכלה כאלו פעמים רבות בקליניקה אך מעולם לא חשבתי ששזה מה שממש נהוג היום, זה תמיד נראה לי כמו טעות שאם זו או אחרת עשו. זה נשמע לי מנוגד להגיון של מבנה מערכת העיכול. הרי על מנת שמערכת העיכול של התינוק תהיה מסוגלת לפרק את המזונות לחומרים הבסיסיים שלהם (חד סוכרים, חומצות אמינו, חומצות שומן, סיבים), יש צורך בבגרות של מערכת העיכול והיכולת שלה לפרק מזונות. מערכת העיכול מגיעה לבגרות בגיל 28 חודשים בערך, שזהו הזמן בו השיניים בוקעות כולן. אז איך זה מסתדר עם המזונות האלה?
חצי השנה הראשונה - הנקה
בחצי השנה הראשונה לחיו, התינוק, ניזון אך ורק מחלב אם או מתמ"ל. וממה מורכבים מזונות ראשונים אלו ?
גוף התינוק מותאם במדויק לפירוק המזונות האלה. תינוקות אכן מייצרים אנזימים פונקציונליים (פפסין ואנזימים פרוטאוליטיים) ומיצי עיכול (חומצה הידרוכלורית בקיבה) הפועלים על חלבונים ושומנים. זה הגיוני לחלוטין ומותאם במדויק למזון. בתרבויות מסוימות, מעודדים אם טרייה לאכול שש עד עשר ביצים ביום וכמעט 300 גרם של עוף וחזיר בכל יום, לפחות במשך חודש אחד לאחר הלידה. תזונה עשירה בשומן זו מבטיחה שחלב האם שלה יכיל שומנים בריאים נאותים וחלבונים מלאים.
דיברנו על חלבון ועל שומן, אך מה קורה עם פירוק פחמימות מהמזון? פחמימות אמורות להתפרק בגוף למרכיב היסודי ביותר שנקרא חד סוכר, וזאת לפני הכניסה לזרם הדם, אך הסוכר היחיד שגוף התינוק מפרק הוא הלקטוז, שהוא אותו סוכר הנמצא בחלב אם. הוא עושה זאת על ידי הפרשה של אנזים מיוחד לכך, לקטאז. לפירוק סוכרים אחרים דרוש אנזים אחר, האנזים שמפרק פחמימות ועמילנים נקרא עמילאז, (לחם, תפוחי אדמה, בטטות) והוא יופיע אצל התינוק יותר מאוחר, סביבות גיל שנה. לפני גיל שנה עמילנים ופחמימות לא יתפרקו בגוף התינוק ויגרמו לנזק.
לפיכך, המזון המוצק המוקדם ביותר של התינוק צריך להיות בעיקר מזון עשיר בשומן ובחלבון מלא, שכן מערכת העיכול שלו, למרות שאינה בשלה, היא מצוידת יותר לספק אנזימים לעיכול שומנים וחלבונים ואינה מצוידת במה שדרוש לפירוק פחמימות. חלבון מלא ושומן שכזה נמצאים במזונות מן החי - בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב מסוימים. זה מסביר מדוע מחקרים עכשויים מצביעים על בשר (כולל חומרים מזינים- בשר איברים צפוף) כמזון מזין לגמילה מוקדמת.
חישבו על זה: כשמתחילים להוריד מהכמות של חלב האם לטובת מזונות אחרים, אילו מזונות אנחנו מפחיתים? אתם צודקים, פחות חלב אם משמעותו פחות חלבון ופחות שומן ופחות כולסטרול ופחות לקטוז. אם לא נמלא את החסר הזה נייצר במהירות חוסרים באבץ, ברזל, נחושת, ויטמיני B מסויימים, כולסטרול, ויטמין A ועוד.
ומה בפועל קורה היום בבתים של אימהות צעירות? מתחילים לתת לתינוקות דייסות דגנים, חיטה, אורז, קורנפלור, תפוחי אדמה, בטטות ופירות בגיל חצי שנה. נותנים מזונות שהתינוק אינו מסוגל עדיין לעכל כי אין לו את האנזימים הדרושים לכך. האם זה הגיוני ? ביום בהיר אחד התינוק שאכל עד עכשיו מזון עתיר שומן וחלבון אינו מקבל את המזון הזה יותר והוא מתחיל לקבל מזון שאינו מסוגל לעכל ואינו מכיל את כל מה שהוא צריך. וגם חיידקי המעי מתחילים לחגוג על הפחמימות הלא מעוכלות. וכך, בשל חוסר ידע אנחנו גורמים לתינוק האהוב שלנו לאי נוחות תזונתית מתמשכת.
שימו לב, אנחנו נותנים מזון שהתינוק לא צריך אותו ואינו מעכל אותו ולא נותנים את מה שמתבקש.
ומה קורה הרבה פעמים מרגע זה והלאה?
אחרי שבמשך תקופה התינוק ממשיך לקבל מזון שאינו מתאים להתפתחות מערכת העיכול שלו מתחילות להופיע תופעות גופניות אצל התינוק והרגשה לא טובה.
חישבו על זה - האם בגיל חצי שנה התינוק מפסיק להזדקק לחלבונים מלאים? הידעתם שבדגנים יש מעט חלבון והחלבון איננו מלא? לעומת זאת בחלב ובכל המוצרים מן החי החלבון הוא חלבון עשיר ומלא.
כשתהיתי בפני בתי על נתינה של המזונות הפחממתיים האלה לתינוקות נעניתי שהאימהות עושות את זה כי הן מאמינות שככה, כשנותנים מוקדם, לא יהיו לילדים אלרגיות למאכלים האלה. יש לי חדשות לא נעימות – האלרגיות הן דווקא לדברים שהוצגו בטרם עת למערכת עיכול לא בשלה. מישהו יצר את הטרנד הזה, לא יודעת מי. יכולה לספר שגורו גדול בהדרכה בהאכלת תינוקות בארצנו "שכחה" לציין בהמלצות לתזונת תינוקות את זה שיש צורך לתת שומן לתינוק. זה חמור ברמה של "תינוקות רמדיה", אבל לא נראה שמישהו עלה על זה. ככה הייתה ההמלצה (אולי הכי פופולרית בארץ) במשך שנים רבות, ללא שומן. ראיתי שהיא התעשתה בינתיים, לפני כמה שנים, והוסיפה שומן להמלצות.
אבל התינוק רעב...
סיבה נוספת ששמעתי שבשלה נותנים דגנים לתינוק היא כי התינוק רעב ושום דבר אחר לא משביע אותו. אז נותנים לו עוד ועוד דגנים, ביסקויטים, פירות, חטיפים, רק שירגע.
ובכן, בוודאי שהוא רעב.
התינוק היה רגיל לאכול מזון עתיר שומן וחלבון, שהוא מזון מאד משביע ועשיר, ועכשיו נותנים לו תפוח ודייסת אורז. והאם חושבת שהוא אכל הרבה וזה כנראה מספק, והרי כתוב על הריזה שיש במזון הזה מספיק קלוריות...
אז התינוק רעב והוא רעב בצדק כי לא קיבל לאכול דבר מלבד קלוריות ריקות בתוספת ויטמינים סינטטיים. תבינו, זה שהתינוק קיבל מספיק קלוריות לא אומר דבר על חומרי המזון החיוניים שקיבל לגופו. קלוריות זהו מדד רע ומבלבל שמדבר על כמות האנרגיה הדרושה לחימום מים במעלה אחת. מה לזה ולמזון לתינוק?. קלוריות כשהן באות מפחממות אכן יגרמו לעליה במשקל (שאיפתה של כל אם ושל כל אחות בטיפת חלב) אבל אין לזה קשר להאם התינוק אכן מקבל את המזון שבוא צריך.
10 מזונות כמזון התחלה
עם בואו של התינוק אנחנו לומדים בקדחתנות על העולם החדש הזה, שהוא התינוק שלנו. מקורות המידע הם רבים. מקורות המידע הם לפעמים אמינים ולפעמים לא. לפעמים מה שהיה נכון לפני 30 שנה כבר איננו נכון היום ולפעמים מה שהיה נכון לפני 50 שנה שוב נכון היום. אין ספק שזה מבלבל ומרוב עצות אנחנו הולכים לאיבוד.
לכן אני מציעה ללמוד ויחד עם זה להצטייד בהגיון בריא ובסקפטיות בריאה. לא כל מה שכתוב הוא נכון. אולי גם מה שאני כותבת אינו נכון? תבדקו. תבדקו שוב ושוב ותאמצו את האמת הזמנית שלכם, עד שתלמדו משהו חדש.
אז מה כן כדאי לתת לתינוק כמזונות ראשונים?
אתן כאן תקציר על מנת שתבינו את הכוון. זו לא הדרכה מלאה, זו טעימה, על פי סדר המאכלים המומלץ. סדר זה הוא על פי קלות העיכול וההתאמה לגילו של התינוק וליכולת העיכול שלו.
מקורות טובים למידע נוסף הם האתר של ווסטון פרייס,
https://www.westonaprice.org/health-topics/nourishing-a-growing-baby-2/#gsc.tab=0
ספריה של ד"ר נטשה קמפבל מק'ברייד והתייחסותה להזנת תינוקות,
ספריה של Sally Fallon